בית הדין הארצי לעבודה קבע שוב: אסור למעסיק להתערב בהתארגנות העובדים

בית הדין הארצי לעבודה קבע כי שיחות טלפון, בהן איים סמנכ"ל המכירות ברשת "מחסני חשמל" על עובד על רקע פעילותו של העובד לצרף עובדים ברשת להסתדרות, ובהן ניסה להניא אותו מלהמשיך במהלך ההתארגנות, מהוות פגיעה בזכות ההתארגנות בניגוד לחוק ולפסיקה, ומקימה זכות לפיצוי. עם זאת, בית הדין הארצי הפחית את סכום הפיצויים שנפסק בבית הדין האזורי, הואיל ואין מדובר בנסיבות בדרגת חומרה מקסימלית המצדיקות קביעת פיצוי שקרוב לסכום התקרה הקבוע בחוק, וקבע כי הוא יופחת לסך של 100,000 שקל.

 2014-04-15_164802

עובדי "מחסני חשמל" דורשים לכבד את זכות ההתארגנות (צילום: ההסתדרות)

במהלך חודש נובמבר 2010 החל תומר כובשי, שעבד כמנהל מכירות בסניף רשת "מחסני חשמל" לפעול להחתמת עובדים ברשת כחברים בהסתדרות, במטרה לקבוע כי ההסתדרות תהיה ארגון העובדים היציג ברשת. על פי העובדות שנקבעו והוכחו בבית הדין האזורי, בעיצומה של התקופה בה פעל כובשי להחתמת העובדים, התקיימו ב-25 בנובמבר 2010 שתי שיחות טלפון בין כובשי לסמנכ"ל המכירות ברשת והממונה עליו, סמי לוי. בשיחות אשר הוקלטו על ידי כובשי ותמליליהן נשמעו בבית הדין, הפעיל לוי מכבש לחצים מובהק ובוטה על כובשי על מנת שיחזור בו מפעילותו לארגון העובדים. בית הדין האזורי קבע כי מדובר בהתנהלות אסורה מצד המעסיק ופגיעה בזכות ההתארגנות הראשונית, ופסק כי אלקטרה תשלם פיצויים לדוגמה בסך 180,000 שקל שיחולקו שווה בשווה בין כל עובדי הרשת. אלקטרה הגישה ערעור על פסק הדין וטענה כי "לא נפל פגם בהתנהלותה אשר מצדיק פסיקת פיצויים לדוגמה, ועל פי טענתה ההסתדרות ומר כובשי הם אלה שפעלו בחוסר תום לב".

כאמור,בית הדין הארצי דחה את ערעורה של אלקטרה בכל הקשור לקביעות בדבר ניסיון הפגיעה בזכות ההתארגנות וקיבל את הערעור בחלקו רק לגבי גובה הפיצוי. בפסק הדין בית הדין הארצי הדגיש את חשיבותה של זכות ההתארגנות הראשונית במקום העבודה, וקבע כי שיחות הטלפון אכן מהוות פגיעה בזכות ההתארגנות המקימה זכות לפיצויים לדוגמה. באשר לתמלילי השיחות נקבע כי: "מדובר אכן בניסיון בוטה במיוחד, אינטנסיבי ומכוון מצד מר לוי להלך אימים על מר כובשי ולהניא אותו מלהמשיך במהלך ההתארגנות אשר היה באותם שלבים בחיתוליו, ואף להשמיד את הטפסים שכבר נחתמו על ידי עובדים ברשת". בית הדין הארצי אישר את הקביעה העובדתית כי כובשי חש מאוים מהשיחות, ודחה את טענות אלקטרה לפיהן היחסים בין השניים היו חבריים וכי כובשי לא חש מאוים כלל, ואת הטענה כי השיחות לא היו אלא מזימה מטעם כובשי וההסתדרות במטרה להפיל את לוי בפח. יש לציין כי על אף השיחות המאיימות אלקטרה לא פגעה במעמדו או בתנאי עבודתו של העובד.

בנסיבות אלו נקבע כי אלקטרה הפרה את הוראות סעיף 33 לחוק הסכמים קיבוציים, אף על פי כובשי לא פוטר מעבודתו ולא חלה פגיעה בשכרו או בקידומו בעבודה. לעניין זה נקבע כי לאר החשיבות של ההגנה על זכות ההתארגנות הראשונית, יש לפרש את המונח "תנאי עבודה" בסעיף 33 לחוק באופן רחב, ולקבוע כי הזכות להתארגנות ראויה להתפרש כזכות אשר כלולה בתנאי העבודה של כל עובד ועובד, ולכן פגיעה בה מקימה זכות לפיצוי לפי החוק. בית הדין הארצי הדגיש, עצם האיום כשלעצמו על העובד הוא פסול ויש למגר תופעה כשזו ממקומות העבודה, וגם אם לאיום לא היתה השפעה על העובד אין בכך כדי להקל מחומרת המעשה.

בית הדין הארצי ציין בהקשר זה: "יודגש – האיום לכשעצמו על העובד הוא פסול ויש למגר תופעה שכזו ממקומות העבודה. גם אם העובד לא נכנע לאיום, כפי שאירע בנסיבות שלפנינו, והמשיך לפעול למען התארגנות העובדים, אין בכך כדי להכשיר את השרץ ולהקל מחומרת המעשה שבאיומים שהופנו כלפיו בדרך שבה הופנו. כאן המקום לציין כי עסקינן בנסיבות מיוחדות, כאשר ברוב המקרים איומים מהסוג שהשמיע מר לוי כלפי מר כובשי נותנים את אותותיהם בקרב העובד, ורק עובד בעל אופי מיוחד יוכל להתעלם מאיומים כאלה ולהמשיך בפעילותו על אף הסיכון הרב הכרוך בכך בשבירת מטה לחמו. לא הוכח כי מר כובשי נכנע לאיומים שהושמעו כלפיו או כי הוא הושפע מהם בצורה כלשהי, ואין לקבל את גישת החברה לפיה עובדה זו צריכה לפעול לרעתו ולהקל מחומרת המעשה של מר לוי".

לפסק הדין המלא:

http://www.lawpubshop.co.il/?CategoryID=266&ArticleID=10064

התאגדות עובדי אלקטרה בפייסבוק:

 https://he-il.facebook.com/HtgdwtwbdylqtrhHtybtHsyrwt