הכפר פרח'ה שוכן בלב הגדה המערבית, כשלושה קילומטרים דרומית להתנחלות אריאל. בכפר מתגוררים 1,800 תושבים, רובם ככולם חקלאים המתפרנסים מגידול עצי זית. לכאורה דומה פרח'ה לכל כפר פלסטיני אחר בגדה, אך בשנים האחרונות מתחולל בו שינוי מעורר תקווה.

בסוף השבוע הצטרפתי למשלחת של פעילי חד"ש וסניף תל אביב של המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י) שביקרה בפרח'ה. הביקור תואם עם פעילי מפלגת העם הפלסטיני – המפלגה הקומוניסטית הפועלת בשטחים הפלסטיניים הכבושים, אשר חבריה מובילים את המועצה המקומית. לאחר נסיעה בת שעה מתל אביב דרך אריאל והעיירה הפלסטינית סלפית, הגענו לפרח'ה. את פנינו קיבל מוסטפא חמאד – קומוניסט צעיר ונמרץ המכהן כראש מועצת הכפר.

לאחר ברכות והיכרות עם כמה מהפעילים המקומיים, הובילו אותנו חמאד וחברים נוספים לסיור היכרות עם הכפר. הם הציגו בפנינו פרויקטים עליהם שוקדים התושבים בשנים האחרונות, ובראשם – פיתוח חקלאות אקולוגית.

 מי שמגדל מזון מגדל חירות

בשנת 2020, במהלך סגר הקורונה, יזמו הקומוניסטים במועצת הכפר פרח'ה פרויקט חדש: פיתוח גינות מאכל ביתיות, שנועדו לספק לתושבי הכפר ביטחון תזונתי. מתנדבים צעירים עברו בין בתי הכפר, חילקו זרעים וסייעו לתושבים להכין ערוגות ולשתול גידולים שונים. כיום, ליותר ממחצית מבתי הכפר יש גינת מאכל צמודה. כתוצאה מכך  לפרח'ה יש אוטרקיה במזון – הכפר מסוגל לספק את כל צרכי המזון של תושביו ואף למכור עודפי תוצרת חקלאית.

לדברי נאהד דמדום, סגן ראש המועצה המקומית, "מי שמגדל אוכל מגדל חירות. אם אנחנו מסוגלים לספק את צרכי עצמנו, איננו תלויים לא בשלטונות הכיבוש הישראלי ולא ברשות [הפלסטינית – א"ט]. עצמאות בייצור המזון היא גם עצמאות מהשוק הקפיטליסטי ומהניצול. לכן עצמאות בייצור מזון היא חלק מהתפיסה של 'כלכלה מתנגדת' וממערכת ההישארות על האדמה". דמדום ציין כי העבודה בגינות היא בעיקר עבודת נשים: "חירות האישה מתבססת על נשים עובדות, יצרניות ועצמאיות כלכלית – ולכן זה גם פרויקט פמיניסטי."

לאחר הצלחתו של פרויקט גינות המאכל, נערכים במועצת פרח'ה להתקדם לחקלאות אורגנית על בסיס רחב יותר. הקולקטיב החקלאי המקומי הקים חווה אקולוגית על שטח של 15 דונם, שהתושבים מכנים "קמר אל-בלד" – הירח של הכפר. חווה זו היא אב-טיפוס של חקלאות ששואפים התושבים לקיים בפרח'ה – חקלאות עונתית של גידולים חורפיים וקיציים ללא דשנים תעשייתיים וללא חומרי הדברה רעילים. כיום מגדלים בחווה עצי זית, גפנים, תפוחי אדמה, חיטה, עגבניות וירקות נוספים.

התפיסה האקולוגית של הכפר באה לידי ביטוי גם במקורות החשמל והמים. 40% מתצרוכת החשמל של הכפר מגיעה כיום משימוש בלוחות סולאריים, המוצבים על גגות חלק מהבתים ועל ראש אחת הגבעות הסמוכות לכפר. 50% מתצרוכת המים מגיעה ממעיינות טבעיים בשטח הכפר. בשנתיים האחרונות כורים התושבים בורות במטרה לאגור מי גשמים. הפעילים שואפים לכך שבעתיד יגיע חלק גדול יותר מהחשמל ממקורות מתחדשים.

תושבי פרח'ה מתגאים כי כפרם הוא "הכפר האקולוגי הראשון בפלסטין". ההשראה לפרויקט הגיעה מבכר חמאד – פעיל ותיק במפלגת העם וחבר הוועד המרכזי של המפלגה. חמאד ביקר בכפרים אקולוגיים בצרפת ובספרד והחליט לשלב את המודל האירופי עם החקלאות המסורתית בכפרו. כיום חברה פרח'ה ברשת עולמית של כפרים אקולוגיים, ומתנדבים מאירופה מגיעים אליה כדי לעבוד בחווה האקולוגית, לשתף רעיונות וללמוד מההצלחה המקומית. החקלאים מפרח'ה מעבירים הכשרות לחקלאים פלסטינים בנפות סלפית ורמאללה, בתקווה כי כפרים נוספים יאמצו את המודל האקולוגי.

לדברי ראש המועצה מוסטפא חמאד, "כל העולם כבוש, לא רק פלסטין שתחת כיבוש ישראלי. הקפיטליזם כבש את האדמה, את המים ואת המחשבה. כדי לשחרר את עצמנו מהכיבוש הזה צריך לחזור אל השורשים שלנו, אל האדמה. זה חלק מה'צומוד', מההיאחזות שלנו באדמה. החקלאות האקולוגית היא חלק מההתנגדות ומהמאבק שלנו בכיבוש".

חיזוק הקהילה והמורשת

המפלגה הקומוניסטית פעילה בפרח'ה מאז שנות החמישים של המאה הקודמת. היא הייתה המפלגה הראשונה שפעלה בכפר באופן מאורגן ושיטתי ומקיימת בו נוכחות חזקה. ההשפעה הקומוניסטית ניכרת ברמת ההתארגנות הקהילתית של התושבים: נוסף לקולקטיב החקלאי פועלים בפרח'ה גם קולקטיב נשים עובדות וקולקטיב עבודה התנדבותית, הפועל באופן מתמיד לשיפור פני הכפר. ברחבי פרח'ה פזורות עדויות רבות לפעילות הקולקטיב. במהלך הביקור עצרנו בכיכרות מטופחות ובאנדרטאות לזכר מנהיגים קומוניסטים, לרבות אנדרטה לתאופיק זיאד – מי שהיה ראש העיר נצרת וח"כ מטעם חד"ש.

לדברי חמאד, האנדרטה לתאופיק זיאד אינה מקרית. בהיותו ראש העיר נצרת יזם זיאד מחנות עבודה התנדבותיים בנצרת, בהם השתתפו אלפים מתושבי העיר יחד עם מתנדבים מרחבי הארץ והעולם. בפרח'ה ממשיכים במסורת זו, וכבר שלושים שנה מקיימים פסטיבל עבודה התנדבותית בכל חודש אוגוסט בהשתתפות מתנדבים מרחבי העולם, כולל מישראל. אחד הפרויקטים האחרונים של ועדת העבודה ההתנדבותית בפרח'ה הוא שימור ושיקום של המבנים העתיקים בכפר. פרח'ה נזכר במקורות היסטוריים כבר בשנת 1523. במרכז הכפר ניצבת השכונה העתיקה, ובה בתי אבן מסורתיים מן התקופה העות'מאנית. אך מרבית הבתים האלה נטושים לאחר שהתושבים עברו למבנים חדשים ומרווחים יותר.

במקום לאפשר שההזנחה תהרוס בהדרגה את המבנים, החליטו בפרח'ה לשמר ולשפץ אותם לטובת הקהילה. הבית הגדול ביותר בשכונה העתיקה, ששימש בעבר כבית המוח'תאר, שופץ ויתפקד בקרוב כמתנ"ס לילדי הכפר. הפעילים מדגישים כי כל העבודה בפרויקט נעשית בהתנדבות, ללא מימון ממקורות חיצוניים. לדבריהם, שימור השכונה העתיקה הוא חלק משמירה על המורשת התרבותית של הכפר מול ונגד הניסיון של ישראל למחוק את הזהות הפלסטינית. התושבים מספרים כי בכפר הסמוך, כפל חארת', זיהו מתנחלים "קבר צדיק" באחד המבנים העתיקים. הם השתמשו בתירוץ זה כדי לפלוש לכפר ולבסס בו דריסת רגל. לכן, שימור המבנים העתיקים וזהותם הוא גם אמצעי הגנה מפני השתלטות ישראלית.

איום המתנחלים גובר

הביקור בחווה האקולוגית ובבתים העתיקים של הכפר משרה אווירה רגועה ואופטימית, ולרגע אפשר כמעט לשכוח כי פרח'ה היא כפר הנתון תחת כיבוש צבאי. חמאד מזכיר לנו זאת ומצביע על ההתנחלויות סביב פרח'ה: אריאל, ברקן ואזורי התעשייה שלהן. לדבריו, אזור התעשייה של אריאל שופך פסולת לוואדי שבינו לבין פרח'ה וכך מזהם את המים בהם משתמשים תושבי הכפר. לפי חמאד, איתרע מזלה של פרח'ה להימצא במרכז הגדה המערבית, סמוך ל"אצבע אריאל" שבאמצעותה מנסה ישראל לבתר את הגדה לשני חצאים. כעת חוששים תושבי הכפר מפני יישום התוכנית לבניית 1,600 יחידות דיור חדשות במערב אריאל במטרה לחבר בינה לבין ברקן.

חמאד מסביר כי במקור חלשה פרח'ה על שטח של 6,000 דונם. אך בשנת 2009 הפקיעה המדינה 1,250 דונם מאדמות הכפר. קרקעות אלה הוגדרו מחדש כאדמות מדינה בהסתמך על חוק עות'מאני המאפשר למדינה לתבוע לידיה כל אדמה שלא עובדה במשך 15 שנה. תושבי הכפר גילו על ההפקעה רק כאשר הגיעו לשטח כדי לעבוד בו – ואז גורשו ממנו בטענה שהאדמה כבר אינה שייכת להם.

כעת חוששים בפרח'ה מפני הפקעה של 800 דונם נוספים של עצי זית, הסמוכים לאזור שסופח בעבר. לדברי חמאד, לפני ארבעה חודשים הקימו 15 מתנחלים במקום מאחז חדש הזוכה בהגנת צבא הכיבוש. המתנחלים והחיילים גירשו קהילה בדואית בת 22 נפשות שהתגוררה בסמוך זה שני עשורים, וכעת מונעים מחקלאים גישה לאדמתם ולמעיין גדול המשרת את תושבי הכפר. תושבי פרח'ה חוששים מהשלכות האלימות הגוברת של הכיבוש. חמאד אומר: "אנו מקווים שפרח'ה לא תהיה כמו ג'באליה".

מאבק משותף

לאורך הביקור הדגישו חברי מפלגת העם את רצונם בחיזוק הקשרים עם חברי מק"י וחד"ש ובהגברת הפעילות המשותפת נגד הכיבוש. בכר חמאד, חבר הוועד המרכזי של המפלגה, הדגיש: "אני שמח מאוד על הביקור. קיים קשר היסטורי עמוק בין הקומוניסטים בפלסטין ובישראל. אני גאה באמיל תומא, בתופיק טובי, באמיל חביבי ובשאר החברים במפלגה הקומוניסטית הישראלית שנאבקו נגד הכיבוש והדיכוי. אנו מעריכים אתכם ואת עמדתכם האמיצה, במיוחד נוכח מלחמת ההשמדה שישראל מנהלת בעזה. בתקופה קשה זו אני שמח שחברים קומוניסטים יהודים מגיעים לבקר בכפר שלנו, ואני מקווה שתבקרו יותר". בסיום הפגישה ניהלו הקומוניסטים בני שני העמים דיון פוליטי ודנו בתוכניות לפעילות משותפת.