משרד האוצר פרסם אתמול (רביעי) את מתווה הפיצויים למעונות היום הפרטיים. המתווה, שייכנס לתוקף רק לאחר אישור הכנסת, כולל שלושה מסלולים: פיצוי על ירידה מההכנסות, פיצוי למסגרות חינוכיות של פחות משבעה פעוטות והוצאת צוות המעון לחל"ת.
הנחת המוצא של המתווה היא כי האחריות להחזרת תשלומי ההורים אינה של המדינה אלא של מפעילי המעונות הפרטיים, ולכן משרד האוצר אינו קובע את סכום הפיצוי שיינתן להורים. לדברי האוצר, המתווה מבטיח פיצוי למעונות ולגנים שנפגעו, באופן שיוכלו בין היתר לאפשר החזר תשלומים "בהיקף משמעותי". האוצר מציע למפעילי המעונות הפרטיים להתייעץ עם רואה חשבון כדי לקבוע שיעור החזר מתאים.
לפי המתווה, ירידה בהכנסות מורכבת משלושה גורמים: החזרת תשלומי ההורים על מארס ואפריל, העסקת עובדות המעון בתקופה זו וההוצאות הקבועות של הפעלת מעון יום שאינן תלויות בהפעלתו השוטפת. חיבור שלושת גורמים אלו ירכיב את הפיצוי שהמדינה תשלם לבעלי המעונות הפרטיים.
מפעילי משפחתונים, כלומר מסגרות עם פחות משבעה פעוטות וכן מטפלות פרטיות שמחזור ההוצאות השנתי שלהם נמוך מ-300 אלף שקל יהיו זכאים לפיצוי של עד 15 אלף שקל לחודש בהתאם להיקף הירידה בהכנסות. אפשרות נוספת לבעלי המעונות הפרטיים היא הוצאת עובדות המעון לחל"ת, וכך להחזיר להורים את התשלום על חודשי הפעילות.
במרכז אדוה מתחו ביקורת קשה על המתווה. "מענקי פיצויים למפעילי המסגרות כחלק מהסיוע לעסקים במשק – ולא כחלק ממערכת החינוך", הדגישו. המטפלות-מחנכות במסגרות הללו אמורות לצאת לחל"ת ויקבלו דמי אבטלה – רק כ-75% משכרן, בעוד שצוותי ההוראה במערכת החינוך לא יוצאו לחל"ת ויקבלו את שכרם במלואו. המתווה כולל מסלול פיצויים אחר ולפיו, מפעילי המסגרות יחזירו להורים את התשלומים החודשיים והאוצר ישפה אותם לפי החזר של 75% על הוצאות השכר של המטפלות ועד 22% החזר להוצאות הקבועות.
על פי אדוה, המתווה כפי שהוצג עלול להוביל לנטישה של המטפלות את המסגרות לגיל הרך ובכך להחריף את המשבר הקיים בכוח האדם. על מתווה הפיצויים לכלול את מפעילי המסגרות לגיל הרך ואת המטפלות המועסקות בהן כחלק בלתי נפרד ממדיניות הפיצויים של צוותי ההוראה והחינוך המועסקים במערכת החינוך ולא לערוך הבחנה ביניהם. כמו כן, על-מנת למנוע את המשך ההתדרדרות של מערכת החינוך לגיל הרך על המדינה להשקיע את המשאבים הנדרשים שיאפשרו תנאי שכר ראויים, הכשרות ויחס הולם בין נשות הצוות למספר הילדים. זאת, לצד הפיכת המערכת לציבורית ולזמינה ואוניברסלית – לכלל האוכלוסייה כפי שמתקיים כיום במערכת החינוך לגילאי 3 עד 6, הדגישו.
