בארגונים למען הסביבה מותחים ביקורת חריפה על כוונת האוצר להרחיב, במסגרת חוק ההסדרים, את סמכויות הות"ל – הוועדה לתשתיות לאומיות. באוצר מתכננים לאפשר לוועדה לאשר פרויקטים שהוגדרו על ידיו כבעלי חשיבות לאומית. הצעת האוצר תאפשר לוועדה לאשר בנייה למגורים של למעלה מ-250 יחידות דיור, פרויקטי תעשייה, מסחר ומשרדים בשטח של 15 אלף מ"ר, פרויקטי תיירות בשטח העולה עשרת אלפים מ"ר, מתקני גז טבעי ונוזלי, מתקני תקשורת (על פי חוק הבזק) , תשתיות טעינה לרכב חשמלי ופרויקטי כריה וחציבה.
הות"ל הוקמה במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2002, כדברי האוצר, "על מנת לענות על הצורך בקידום מואץ של תשתיות לאומיות". הות"ל מאופיינת בהליכי עבודה קצרים הנובעים בין היתר ממבנה ארגוני המורכב ברובו מיועצים חיצוניים. הוועדה מקדמת תוכניות ארציות ברמה מפורטת אשר ניתן להוציא מכוחן היתר בניה והינה האחראית הן על התכנון והן על רישוי הפרויקטים.
בחוק ההסדרים נכתב כי "הניסיון המצטבר מעבודתה של הות"ל מלמד על קיצור משמעותי בלוחות הזמנים לקידום פרויקטי תשתית לאומית". "ביסודה, ההצעה הנכללת בחוק ההסדרים, היא הקמה של מערכת תכנון מקבילה אשר תפעל בהליך מקוצר כמעט בכל תחומי התכנון והפיתוח, לצד ובמקביל למערכת התכנון ה'רגילה'", מסר גרשון פלג, מנכ"ל החברה להגנת הטבע.
לדבריו, מאחר ותכניות הנדונות בות"ל אינן כפופות לתכניות המתאר הארציות והמחוזיות, הרי שהרחבת סמכויות הות"ל תגרום לכאוס של ממש ולפגיעה קשה ומיותרת בסביבה וברווחת הציבור. "תכניות למגורים, לתעסוקה, לכבישים, לתיירות וכד' יידונו בהליך מזורז מקביל ובמנותק בשתי מערכות תכנון ארציות נפרדות, כשאחת מהן מתאפיינת בריכוזיות ובזירוז הליכים. זו מציאות בלתי נסבלת שלא תעלה על הדעת, בוודאי לא במדינה כה צפופה ודלת קרקע כמו ישראל", אמר פלג.
ב"אדם טבע ודין" סבורים כי "לוחות הזמנים בהם אמורה לפעול הות"ל אינם מאפשרים, ולא יכולים לאפשר, בחינה אמיתית של המשמעויות התכנוניות והסביבתיות של תכנית המוגשת לה". לדבריהם, תכנון טוב דורש זמן והעמקה בפרטים. הרצון לזרז הליכי תכנון הוא מובן, אך אסור שיבוא על חשבון האיכות- כאשר מדובר על איכות החיים של אזרחי המדינה, היום ומחר. ברור כי בשם היעילות אין הצדקה לפגיעה החמורה בהליכי תכנון נאותים.
בארגון מסבירים כי היעילות המושגת בכך שהטיפול בתסקירי השפעה על הסביבה נעשה בידי יועצים חיצוניים, מושגת במחיר הכבד של סכנה למשוא פנים ולשיקולים זרים, שאינם נחלתם של עובדי המדינה במוסדות התכנון האחרים.
בחוות דעת שפרסמו בסוף השבוע שעבר נכתב ש"אנשי המקצוע המקדמים את הליך התכנון נדרשים יותר מכל ליכולת לעמוד על משמר האינטרס הציבורי מול לחצי היזמים, דבר שעובדי מדינה מסוגלים לו,
אך יועצים חיצוניים, שיתכן מאד שבעוד זמן מה ירצו לעבוד עבור היזם מולו עליהם לעמוד כעת, לא מסוגלים לו. לכן, המדובר בהצעה טובה למי שטובת הציבור אינה לנגד עיניהם, אך בהצעה רעה מאד למי שמבקש להגן על האינטרס הציבורי". החברה להגנת הטבע פנתה אתמול (יום א') לשרים להגנת הסביבה, הפנים, התשתיות ולשרים בני בגין ודן מרידור, בבקשה להתנגד להצעה להרחיב את סמכויות הוועדה לתשתיות לאומיות (הות"ל), שצפויה לעלות מחר (ג') לאישור הממשלה ולפעול להסרתה מחוק ההסדרים. "הרחבת סמכויות הות"ל תגרום לפגיעה קשה ומיותרת בסביבה וברווחת הציבור", טוענים בחברה להגנת הטבע ומוסיפים ש"בשל הצורך לשמור ולהגן על הסביבה הרגישה במדינה, שהיא מהצפופות העולם, יש מקום לשקול הפיכת הות"ל לוועדת משנה של המועצה הארצית, שתקדם ביעילות ובמקצועיות תכניות בעלות חשיבות לאומית, בהתאם למדיניות התכנון הכוללת".
