בין הסכמי מס בינלאומיים למיסוי בעלי ההון: מדוע השר ליברמן אינו רוצה העלאת מסים

בגיליון "זו הדרך" האחרון (16.6) פורסם חלקו הראשון של המאמר, העוסק במיסוי בעלי הון בארה"ב ובישראל. המאמר התמקד בכך שבעלי ההון הגדולים בישראל (בעלי אזרחות ישראלית) ברובם אינם משלמים כאן מס: מרים אדלסון (שהונה 38 מיליארד דולר); רומן אברמוביץ' (17 מ'), אייל עופר (12 מ'), פטריק דהרי (12 מ'), פרנק לואי (6 מ'), שרי אריסון (6 מ'), עידן עופר (6 מ') וטדי שגיא 5 מ') אינם מתגוררים בארץ במרבית השנה ולכן אינם חייבים בתשלום מס. ישנם ביניהם הנהנים ממעמד של "עולה חדש" הפוטר אותם מתשלום במשך שנים רבות. חלקו השני של המאמר, המובא להלן, עוסק בהתחמקות של התאגידים הרב-הלאומיים הגדולים מתשלום מסים.

 

בחיפוש אחר המס האבוד

אחת ההצהרות הראשונות של שר האוצר הניאו-ליברלי החדש, אביגדור ליברמן, הייתה: "לא יהיו העלאות מסים". ליברמן אף גורס שיש לשלול את דמי אבטלה מ-68% ממחוסרי העבודה, והכריז על רצונו לקצץ בשכר העובדים במגזר הציבורי. ניאו-ליברל, אמרנו?

מחאה ליד נתיבי איילון בתל-אביב: "גוגל חייבת לשלם מס" (צילום: עמותת טון)

 

אבל בעולם הקפיטליסטי כבר נושבות רוחות אחרות. בתחילת החודש הגיעו שרי האוצר של שבע המעצמות הקפיטליסטיות הגדולות להסכם בדבר מיסוי גלובלי מינימלי של חברות רב-לאומיות. בפגישתם בלונדון הם קבעו שמס זה יעמוד על 15% מהרווחים לפחות. כשתיושם ההצעה (אם וכאשר, כמובן), חברות הטכנולוגיה הגדולות, בעלות שולי רווח של 10% לפחות, לא יוכלו עוד להתחמק מתשלום מסים באמצעות רישום הכנסותיהן במדינות שהעניקו להן פטור.

שרת האוצר האמריקאית, ז'נט ילן, בירכה על ההסכם ואף צייצה בטוויטר כי המס החדש "יסיים את המרוץ לתחתית במיסוי תאגידים ויבטיח יחס הוגן לבני מעמד הביניים ולעובדים בארה"ב וברחבי העולם". מי היה מאמין כי שרת האוצר של ארה"ב מגינה על העובדים בארצה וברחבי העולם!

ההסכם שם לו כמטרה ענקיות טכנולוגיה עולמיות כמו אמזון ומיקרוסופט. שר האוצר הגרמני אולף שולץ אמר לפני פרסום ההודעה, כי ההסכם "ישנה את העולם". לדבריו, שיעור מס של 15% יעזור למדינות לשלם את החובות שהצטברו במהלך מגפת הקורונה.

 

ישראל וההסכם הבינלאומי

לכאורה, ההסכם שהושג בלונדון הוא סיבה לחגיגה. סוף-כל-סוף ישלמו התאגידים הענקיים מס. אבל יישום המהלך רחוק עד מאוד, וטרם נעשה ולו צעד אחד להגשמתו.

כאשר המדיניות של ממשלת בנט היא להימנע בכל מחיר מהעלאת מסים, מציב ההסכם אתגר רציני בפני קובעי המדיניות, ובראש ובראשונה בפני שר האוצר ומשרדו. יצוין שבנק ישראל, הקשוב תמיד לאופנות בקפיטליזם הגלובלי, דווקא מצדד בהעלאת מסים.

על פניו, אין לישראל שום בעיה להעלות את המס על התאגידים הגדולים. הרי לפי חוק שיעור מס החברות הוא 23% – לאחר שנות דור של קיצוצים. אך כאשר בודקים את תשלומי המס של התאגידים המקומיים הגדולים (רובם בבעלות זרה – בעיקר אמריקאית) ושל התאגידים הרב-לאומיים הפועלים בישראל, מתברר כי המצב שונה לחלוטין. חברות הטכנולוגיה "הישראליות" (במירכאות, כי גם בהן יש מרכיב של בעלות זרה), ובהן צ'ק פוינט ונייס משלמות 12% מס או 7.5% באזורים המוגדרים "בעדיפות לאומית". חברות ישראליות שאינן בתחום ההיי-טק, משלמות בפועל כ-6% – תאגיד טבע אפילו פחות מזה. החברות הרב-לאומיות שמקיימות פעילות פיתוח או ייצור בישראל (אינטל, מיקרוסופט, וחלקים מגוגל ופייסבוק, למשל) משלמות בין 6% ל-12%, אך בעקבות קבלת מענקים מהמדינה והטבות מס נוספות, שיעור המס האמיתי נמוך הרבה יותר. לבסוף, חברות היי-טק עם פעילות דיגיטלית בתחום הסחר והפרסום, רובן ככולן אמריקאיות כגון גוגל, פייסבוק ובוקינג, אינן משלמות מס בישראל בכלל – חרף מחזור עסקי שנתי של מיליארדי דולר.

משרד האוצר אינו מפרסם נתונים לגבי אובדן הכנסות המדינה בעקבות הפטורים במס, ההפחתות, המענקים ועוד מהם נהנים התאגידים הגדולים. אולם לפי דו"ח פנימי שלא פורסם מדובר באובדן הכנסה של כ-58 מיליארד שקל בין השנים 2005 ל-2013. טבע לבדה זכתה באותה תקופה בהטבות בסך 21 מיליארד שקל ואילו ההטבות של אינטל, ישקר, צ'ק פוינט וכי"ל נאמדות בכ-14 מיליארד. ברור עתה מי מרוויח ומי מפסיד מתוכנית ליברמן לפיה "לא יהיו העלאות מסים". המפסידים הם אזרחי ישראל.

אפרים דוידי

חלקו הראשון של המאמר: https://zoha.org.il/103991