ההפיכה המשטרית שבה ביתר שאת עם פתיחת מושב החורף של הכנסת. בחסות המלחמה, מונחת כעת על שולחן הכנסת שורה של הצעות חוק אנטי-דמוקרטיות וגזעניות – רבות מהן בשלבי חקיקה מתקדמים.

ההפיכה המשטרית מתקדמת אמנם גם ללא צורך בחקיקה: באמצעות החלטות ממשלה, מינויים פוליטיים, השתלטות בן גביר על המשטרה, והתעלמות מהוראות בג"ץ ומחוות דעת מחייבות של היועצת המשפטית לממשלה. עם זאת, חזרת הכנסת מפגרה מסמנת שלב חדש במתקפה על שרידי הדמוקרטיה הישראלית.

"החוק לביטול האופוזיציה"

אחת ההצעות המסוכנות לדמוקרטיה כבר אושרה בשבוע שעבר בקריאה טרומית – הצעת החוק של יו"ר הקואליציה אופיר כץ (הליכוד) להרחבת הסיבות לפסילת מועמדים בבחירות לכנסת. סעיפי ההצעה מקשים בפועל על התמודדותם של אזרחים ערבים ואמורים לצמצם את כוחו של בית המשפט העליון מול ועדת הבחירות המרכזית, כאשר זה מבקש למתוח ביקורת שיפוטית על החלטותיה בנושא.

 בהצעה של כץ נכתב כי יש לאסור התמודדות על רשימות ועל מועמדים שתומכים במחבל בודד, בשונה מהחוק הקיים שאוסר תמיכה בארגון טרור; לפסילה יספיקו רק "התבטאויות בודדות" של תמיכה בטרור, ולא "מסה קריטית". עוד נכתב כי החוק יוכל למנוע השתתפות בבחירות גם אם התמיכה היא במאבק מזוין נגד אזרחים ישראלים, ולא רק נגד מדינת ישראל ככתוב כיום.

בתגובה להצעת החוק, מסרה סיעת חד"ש: "הצעת חוק זו היא צעד נוסף בהפיכה המשטרית שמתכננת הממשלה, אשר מבקשת להנציח את שלטונה בכל דרך. כל האמצעים כשרים כדי לשמור על הכיסא, גם פגיעה בציבור הערבי כולו ובזכותו לבחור ולהיבחר". גם יו"ר האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד, אמר כי "החוק הזה הוא החוק לביטול האופוזיציה", והוסיף: "החוק הזה לא קשור לטרור, זה חוק שנועד למנוע מאיתנו להקים ממשלה ולהוריד מהמגרש הפוליטי 20% מהאזרחים".

נוסף על כך אישרה ועדת השרים לחקיקה לקדם להצבעה בקריאה טרומית חוק שיקשה על ערבים להתמודד גם בבחירות לרשויות המקומיות. זאת, באמצעות תיקון לחוק הרשויות המקומיות שירחיב את האפשרות לפסול רשימות או יחידים מלהתמודד בבחירות המוניציפליות בגלל "תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד ישראל".

חוקים למאבק בחופש הביטוי

הצעה אנטי-דמוקרטית נוספת עוסקת בהרחבת השימוש בחוק המאבק בטרור. ההצעה מבקשת להוריד את רף ההעמדה לדין בגין הסתה לטרור כך שיכלול מקרים שבהם קיימת רק "אפשרות סבירה" – במקום "אפשרות ממשית" – כי ביטוי הנחשב להסתה יוביל לפעולת טרור. כמו כן, נוסף לאיסור הקיים בחוק להזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור, יתווסף גם איסור על הזדהות עם מבצע מעשה טרור יחיד שגרם למותו של אדם. לפי מרכז עדאלה, "הגדרות מעורפלות אלו מכוונות להרחבת הענישה נגד פלסטינים אזרחי ישראל ופלסטינים תושבי מזרח ירושלים, שנעצרו והוגשו נגדם כתבי אישום בגין השתתפות בהפגנות נגד המלחמה ושיתוף פוסטים ברשתות החברתיות".

הצעת חוק נוספת שעברה השבוע בקריאה שלישית במליאת הכנסת מבקשת להעניק למשרד החינוך סמכויות נרחבות לפטר מורים ערבים ולבטל מימון לבתי ספר אם הוכח כי מתאפשרים בהם "גילויי הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור". נוסח החוק פוגע בחופש הביטוי ומגביר את הפוליטיזציה במערכת החינוך. גם בהשכלה הגבוהה מקדמת הקואליציה הצעת החוק שתחייב מוסדות לפטר אנשי סגל שביצעו לפי ניסוחה "הסתה לטרור" או "תמיכה בארגון טרור".

ענישה קולקטיבית, דיקטטורה דיגיטלית ומעצרי קטינים

עוד עלתה השבוע הצעת חוק לגירוש משפחות כענישה קולקטיבית. החוק שאושר מעניק לשר הפנים סמכות לגרש בני משפחה של פלסטינים אזרחי ישראל ותושבי ירושלים שהואשמו בטרור, ללא קשר לשאלה אם אותם קרובים מעורבים בפעילות פלילית כלשהי. לפי מרכז עדאלה, "הצעה זו מפרה את המשפט הבינלאומי ומאיימת לעקור ולגרש משפחות שלמות מחוץ לישראל, לגדה המערבית או כל אזור אחר בשליטה ישראלית".

ועדת השרים לחקיקה דנה גם בהצעת חוק שתאפשר למשטרה לחדור למחשבים ולמכשירים סלולריים של אזרחים ללא ידיעתם, ולהעתיק את תוכנם. עו"ד גיל גן מור מהאגודה לזכויות האזרח אמר כי מדובר בהצעת חוק מסוכנת, "שמקודמת בתקופה שבה אמון הציבור במשטרה בשפל חסר תקדים, וכשהמשטרה עוברת פוליטיזציה נוראית ורודפת את מתנגדי הממשלה".

נוסף על כך, עברו שתי הצעות חוק מציעות שינויים דרסטיים לרעה בחוק הנוער במטרה לשלול הגנה מילדים פלסטינים. הצעת חוק אחת תאפשר להעמיד לדין ולגזור עונש מאסר על קטינים בני 12, לרבות מאסר עולם, בגין עבירות טרור לכאורה. בעוד שהצעת החוק השנייה תשלול מהם את הזכות לנוכחות של עורך דין במהלך החקירה.

לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, "התמונה המצטיירת מדאיגה ומחייבת מעקב: הממשלה והקואליציה מקדמות במרץ צעדים להחלשת הדמוקרטיה הישראלית בזירות רבות ובאופן משולב – בחקיקה, בתקנות, בהחלטות ובמינויים. המהלכים הללו עוברים בהצלחה יתרה מבחינתה של הממשלה, במיוחד בהשוואה למצב שהיה קיים לפני השבעה באוקטובר, ומביאים לשינוי ממשי של המצב בשטח".

לדברי מרכז עדאלה, שפרסם נייר עמדה על הצעות החוק הגזעניות, "הצעות חקיקה אלו מעידות על שינוי מסוכן לקראת מיסוד הרדיפה הפוליטית, שחיקת זכויות היסוד במסווה של מאבק בטרור, ושלילת ההגנה מילדים פלסטינים. הן  משחזרות את הצעדים הדרקוניים שנקטה ישראל בתקופת השלטון הצבאי נגד האזרחים הפלסטינים בשנים 1966-1948, ומחזקות את קיום שתי מערכות חוק נפרדות גזעניות – אחת ליהודים ואחרת, עם זכויות נחותות, לפלסטינים".

מול המתקפה המסוכנת על זכויות האזרח ועל החירויות הדמוקרטיות בישראל, על כל הכוחות האנטי-פשיסטיים בציבור להתעורר. חיוני להפעיל לחץ עממי על הקואליציה ועל חברי האופוזיציה הפחדנים והמתקרנפים – כמו ח"כ בני גנץ וחברי סיעתו, שברחו מההצבעה על החוק לפסילת מועמדים בבחירות. רק התגייסות ציבורית נרחבת, כפי שנראתה ברחובות ישראל לפני 7 באוקטובר, תוכל לסכל את מזימות הימין הקיצוני ולבלום את ההפיכה המשטרית.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/133335