לאחר חצי שנה של דיונים מפרכים, ובאיחור של 37 שנים, בית משפט בבורקינה פאסו הודיע השבוע כי בלז קומפאורה נשיא המדינה לשעבר נמצא אשם ברצח תומא סנקרה קודמו בתפקיד. כך מסר "השבוע באפריקה", סיכום שבועי של חדשות מהיבשת בהוצאת מרכז אפריקה ע"ש תמר גולן באוניברסיטת בן גוריון.
נשיא קובה פידל קסטרו מקבל את פניו של סנקרה בשדה התעופה של הוואנה בספטמבר 1984 (צילום: פרנסה לטינה)
אך קומפאורה נידון בהיעדרו מבית המשפט, כי הוא ברח לחוף השנהב בעקבות התקוממות עממית ב-2014. המונים מחו אז נגד המדיניות הניאו-ליברלית והפיכת המדינה לניאו-לקולוניה צרפתית. מאותה שנה קומפוארה יושב בחוף השנהב ואף לפני שנתיים קיבל את אזרחות המדינה, האוסרת על הסגרת אזרחיה.
סנקרה נרצח בידי חוליית מתנקשים בבירה ואגאדוגו עם 12 בני אדם נוספים, אחרי ארבע שנים בשלטון. סנקרה בעל ההשקפות האנטי-אימפריאליסטיות והסוציאליסטיות כיהן כנשיא בורקינה פאסו מ-1983 – אז תפס את השלטון בהפיכה צבאית – עד 1987. הוא היה בן 37 כשנרצח ועד מותו היה נערץ במדינות אפריקאיות רבות בעקבות התבטאויותיו נגד שרידי הקולוניאליזם והשפעת המוסדות הפיננסיים של הקפיטליזם המערבי, דוגמת הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית.
"המטרה המרכזית של המהפכה", אמר סנקרה זמן קצר אחרי שתפס את השלטון, "היא למוטט את השליטה והניצול האימפריאליסטיים". באחד מצעדיו הראשונים כנשיא הוא שינה את שם המדינה, שנקראה על ידי צרפת וולטה עלית לבורקינה פאסו, שפירושו "ארץ האנשים ההגונים" בשפת מוסי, הקבוצה האתנית הגדולה במדינה.
סנקרה ביצע רפורמה אגררית, חלוקה מחודשת של אדמות, הרחיב את הגישה לחינוך ויזם מבצעי חיסון ורפורמות חברתיות שנועדו לשים סוף למילת נשים ופוליגמיה במדינה. הוא גם עמד על כך שפקידי ממשל יוותרו על הטבות כמו טיסות במחלקה ראשונה, סירב לנסוע למכוניות השרד ואף להתקין מיזוג אוויר במשרדו "עד שלכל אזרחי המדינה יהיה מיזוג אוויר בבתיהם". רבים כינו אותו "צ'ה גווארה של אפריקה".
סנקרה דגל בשחרור האישה, השקיע בחינוך, בבריאות, והתעקש להפוך את מדינתו לישות עצמאית שיכולה לספק את המזון לכל תושביה, ולהתנתק מכל תלות בסיוע מן החוץ. "סיוע הוא דבר שמתרגלים אליו, הוא יוצר רפלקס של קבצנים, ולכן אנחנו חייבים לייצר מזון בעצמנו ולהתנתק מהסיוע. אנחנו חייבים לייצר יותר כי מי שמספק לך מזון גם מנהל אותך", הסביר. במשך שנים הואשמה צרפת במעורבות בהתנקשות בסנקרה. נשיא צרפת, עמנואל מקרון, הבטיח ב-2017 לבטל את הסיווג הסודי של כל המסמכים המתייחסים לתיק סנקרה ולבורקינה פאסו נשלחו רק שלושה תיקי מסמכים, אך אף לא אחד מהם קשור לשירותי הביטחון או ללשכת הנשיאות.
