באחרונה ניתן פסק דין בעתירה של האגודה לזכויות האזרח, המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים ורופאים לזכויות אדם לחיבור מרפאות, שהוקמו ב-11 כפרים בדואים מוכרים ובלתי מוכרים, לרשת החשמל. הטענה העיקרית בעתירה הייתה שלא ניתן להחזיק תרופות הדורשות קירור במרפאות ולכן ישנה פגיעה בשירותי הבריאות של התושבים ובשוויון. בתגובה המקדמית לעתירה טענו המדינה ושירותי בריאות כללית כי אי חיבור המרפאות לרשת החשמל לא פוגע בטיפול הרפואי, שכן מדובר במרפאה "כפרית", שלא מחזיקים בה תרופות הדורשות קירור, וכי די בפעילות גנראטורים בשעות הפעילות.
בתשובה טענו ארגוני זכויות האזרח, כי המשיבים התעלמו מההבדלים בין הכפרים נשוא העתירה לישובים קטנים אחרים בהן פועלות מרפאות "כפריות". למשל, מכך שבכפרים הבדואים הבתים אינם מחוברים לרשת החשמל, ולכן אין התושבים מסוגלים להצטייד בתרופות ולהחזיקן במקרר הביתי כמו בישובים יהודים קטנים שבהם פועלת מרפאה "כפרית". עוד טענו, כי מדובר בישובים הרבה יותר גדולים, ושלתושבים נגישות נמוכה לבתי מרקחת ומרפאות מחוץ לכפר בשל היעדר תחבורה ציבורית מסודרת ואף היעדר תשתית של כבישים. לכן, טענו, כי השוויון הוא פורמאלי בלבד וכי מבחינה מהותית נמשכת האפליה.
בהודעת עדכון שהגישה המדינה לקראת הדיון בעתירה נמסר לראשונה, כי לאור המאפיינים המיוחדים של הכפרים, משרד הבריאות החליט לבקש מקופות החולים להגיש לו תכנית להסדרת החזקה של תרופות טעונות קירור אותן נהוג להחזיק במרפאות, לפחות בשעות הפעילות של המרפאה, וכי לדעת משרד הבריאות אם תימצא דרך להחזקת תרופות הדורשות קירור במרפאות, תהיה בכך חלופה ראויה כל עוד לא חוברו המרפאות לרשת החשמל.
בדיון שהתקיים סבר בית המשפט כי לאור הודעת משרד הבריאות העתירה מיצתה את עצמה ודינה להימחק. בעקבות טענות הארגונים כי שירותי בריאות כללית לא הסכימו אפילו לחלופה זו דרש בית המשפט מהכללית להציע בו במקום פתרון. לאחר דין ודברים עם נציג הכללית נרשמה התחייבות הקופה, כי גם תרופות שדורשות קירור יהיו זמינות במרפאות באמצעות גיבוי ממרפאות אחרות. בכפוף לכך ולהודעת משרד הבריאות מחק בית המשפט את העתירה.
