מתוך דו"ח ועד המחוז לוועידת מחוז ת"א-יפו, שתיערך ב-6 בפברואר בת"א.

ועידת מחוז ת"א-יפו נערכת במצב פוליטי בינלאומי ומקומי שונה במידה רבה מהמצב ערב הוועידה הקודמת, שנערכה בקיץ של 2006. המדיניות הניאו-ליברלית עומדת עתה ביסוד המשבר הקפיטליסטי, שפרץ בארצות-הברית בקיץ 2007, והתגלגל כעבור שנה למשבר כלל-עולמי. למרות המשבר, ממשל אובאמה ממשיך לקדם את הקפיטליזם הניאו-ליברלי, תוך הזרמת הון, הנאמד בטריליוני דולר, למערכת הפיננסית ולתאגידים תעשייתיים גדולים.

    גם בישראל, השקיע האוצר עד כה ב"קרנות מינוף", בניהול חברות פרטיות, כ-5 מיליארד שקל מכספי התקציב. אך אותו אוצר מתנגד נחרצות לפריסת רשת ביטחון לקרנות הפנסיה ולקופות הגמל שהופרטו. ממשלת נתניהו-ברק-ליברמן הימנית ממשיכה לשרת אותם אינטרסים מעמדיים של בעלי ההון במדיניות ההפרטה, האבטלה, האפליה הלאומית והקיצוצים בתקציבים החברתיים.

    שתי המלחמות, שהתחוללו בין שתי ועידות המחוז – מלחמת לבנון השנייה ומלחמת עזה (מבצע "עופרת יצוקה" הרצחני), העידו על המשך מדיניות הכוח, התוקפנות והנצחת הכיבוש. לאחרונה שוב משמיעים אנשי השלטון בישראל איומי מלחמה – נגד לבנון ונגד איראן. פעילי מק"י וחד"ש במחוז ת"א-יפו נטלו חלק פעיל, וגם יוזם, בארגון ובהובלת ההתנגדות הציבורית למלחמות לבנון ועזה, ובמערכות להפסקת המצור על עזה ולהעמדה לדין של האחראים למלחמות אלה.    

    ממשלת נתניהו-ברק-ליברמן פועלת באופן שיטתי להחנקת המחאה הפוליטית והחברתית באמצעות שימוש במשטרה ובהעמדה לדין (כ-800 הועמדו לדין בעקבות ההפגנות נגד מלחמות לבנון ועזה, לרבות ח"כ מוחמד ברכה, יו"ר חד"ש). קואליציית נתניהו החריפה את המתקפה על המרחב הדמוקרטי בכלל, ואת ההתנכלויות לאוכלוסייה הערבית, בפרט. לאחרונה אנו עדים לגל של הריסות בתים של תושבים ערבים, לרבות בערים במחוז: לוד, יפו. נמשכת חקיקתם של חוקים אנטי-דמוקרטיים, כמו התיקון לחוק האזרחות. 

    מיקומו של המחוז במרכז הכלכלי-חברתי ומספר תושביו, מחייב ומאפשר לסניפי המחוז לנהל עשייה פוליטית הנושאת גם אופי כלל-ארצי. עצרות, הפגנות, מחאות ודיונים נערכים לרוב בתל-אביב ובמעורבות חברי מק"י במחוז. פעילות ופעילי המחוז מעורבים במספר רב של מערכות: מעמדיות, מוניציפליות, בתנועות השלום, בארגוני הנשים והלהט"ב, בקמפוסים ובאקדמיה, בתחומי התרבות והדיור, במאבק באפליה ובגזענות, במאבקים לצדק חברתי וסביבתי.

     אמנם תוצאות הבחירות לכנסת ה-18 (2009) עמדו בסימן של חיזוק הימין על מפלגותיו השונות, אך חד"ש הגדילה את מספר הקולות שקיבלה ב-30% לעומת 2006, ומספר חברי הכנסת בסיעתה גדל מ-3 ל-4. השוואת תוצאות הבחירות מלמדת, שחרף הירידה בשיעור המצביעים, קיבלה חד"ש ב-2009 בישובי מחוז ת"א-יפו 7,805 קולות, לעומת 3,762 קולות ב-2006 ו-3,847 קולות ב-2003.

    מערכת הבחירות לרשויות המקומיות בסוף 2008, ובייחוד השתתפותה של הרשימה החדשה "עיר לכולנו" ומועמדותו של ח"כ דב חנין (חד"ש) לראשות העירייה בבחירות בת"א-יפו, מצביעות על כך, שמדיניות בריתות נכונה של המפלגה יכולה לשאת פירות גם בתנאים הנוכחיים של קיטוב פוליטי חריף. בכוחה של המפלגה, באמצעות קידום עמדות פוליטיות וחברתיות צודקות ופעילות ארגונית נכונה, להציב אלטרנטיבה ואף לזכות בתמיכה רחבה בעמדות אלה.

    מדיניות ועד המחוז והסניפים היא להרבות באירועים הנערכים בשם המפלגה, וזאת מבלי לפגוע בפעילות בשם חד"ש ומסגרות משותפות אחרות. הודות לקו עקבי זה, אין אנו כבר נשאלים, כמו בעבר: "מה, מק"י עדיין קיימת?"

    מהם האתגרים העומדים עתה בפני חברי המחוז? לחזק את הסניפים, ועד לוועידת המחוז הבאה – להכפיל את מספר חברי המפלגה במחוז; להדק את הקשר עם מעמד העובדים ולצרף פעילי עובדים למפלגה; להרחיב את השפעת המפלגה ולחזק את החזיתות הפוליטיות בהן היא פועלת; ולהרחיב את הפעילות הרעיונות המחוזית באמצעות לימוד, מחקר ודיון ברוח המרקסיזם-לניניזם.

    כקומוניסטים, עלינו להיות הראשונים במאבק יהודי-ערבי משותף נגד הניצול הקפיטליסטי, לבלימת סכנת הפאשיזם ונגד האפליה על רקע לאומי, עדתי או מגדרי, למען שלום ישראלי-פלסטיני צודק ולהגנה על המרחב הדמוקרטי.