ארגוני זכויות האדם: הקריאה להתפנות מצפון הרצועה מעוררת חשש לפגיעה קטלנית

ארגוני זכויות האדם הפועלים בשטחים הפלסטינים הכבושים פנו אמש (שני) לשר הביטחון, וליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליט הצבאי הראשי, להתריע מפני הקריאות לאוכלוסיית צפון הרצועה לפנות את האזור. הארגונים הביעו במכתב חשש כבד כי הפעולות שהצבא מתכנן עלולות להביא לפגיעה קטלנית ונרחבת באזרחים ולפגיעות רבות ברכוש. זאת, בהתבסס על מבצעים קודמים שניהל הצבא ברצועת עזה, ועל פעולות שננקטו לאחר הוראות פינוי מסוג זה. הארגונים החתומים על המכתב הם: אמנסטי, בצלם, גישה, האגודה לזכויות האזרח, הוועד הציבורי נגד עינויים, המוקד להגנת הפרט, יש דין, עדאלה ורופאים לזכויות אדם.

2014-07-15_234701

משפחות מצפון הרצועה שמצאו מקלט בבית ספר של אונר"א (צילום: אקטיבסטילס)

במכתבם הצביעו הארגונים על העובדה כי הצבא מחוייב לפעול לפי הוראות הפרוטוקול הראשון הנספח לאמנות ג'נבה, הנחשבות למשפט מנהגי, ובעיקר לפי סעיפים 51 עד 58. בעיקר, הצביעו על הנקודות הבאות: חלוקת כרוזים והתראה מראש אינם הופכים כל פעולה צבאית באזור לכשרה לפי המשפט ההומניטארי הבינלאומי, במיוחד כאשר מדובר באוכלוסייה אזרחית. בנסיבות הקיימות היום ברצועת עזה – כאשר נראה כי אין אפשרות מעשית לפנות את האזור המיועד לתקיפה, כאשר הצבא מפציץ במקומות רבים אחרים ברצועה וכאשר התושבים כלואים בתוכה בלי כל אפשרות להימלט ממנה – קשה לראות כיצד ניתן לראות בחלוקת כרוזים התראה "אפקטיבית". בהתחשב בכך, חלוקת הכרוזים אינה מתירה לצבא להתייחס לאזור כאילו היה "סטרילי", להניח שלא נותרו בו אזרחים ולתקוף אתרים אזרחיים. לצבא אסור לצאת מנקודת הנחה שכל התושבים אכן עזבו את בתיהם, הנחה שעמדה ככל הנראה בבסיס פעולות רבות של הצבא במהלך מבצע "עופרת יצוקה" ושהביאה למותם של אזרחים רבים שכלל לא היו מעורבים בלחימה.

כמו כן "התקפות מהאוויר על אזור מיושב עלולות לגרום להרס מסיבי של רכוש אזרחי ושל תשתיות אזרחיות וקיים חשש שלתושבים כלל לא יהיה לאן לחזור. המשפט ההומניטארי הבינלאומי קובע במפורש שאסור להתקיף רכוש אזרחי או תשתיות אזרחיות וההתייחסות אל האזור משל היה כולו מטרה צבאית היא אסורה. בנוסף, הרס נרחב של רכוש אזרחי משיקולים המוצגים כצופים פני עתיד, כפי שנעשה לקראת סוף מבצע 'עופרת יצוקה', אסור אף הוא לחלוטין". על פי המשפט ההומניטארי הבינלאומי הטענה לפיה לוחמים מטעם חמאס או ארגונים אחרים פועלים מתוך האוכלוסייה האזרחית, כשלעצמה, אינה הופכת את האוכלוסייה האזרחית והאתרים האזרחיים למטרות צבאיות שניתן לפגוע בהם. ישראל אינה יכולה לפטור עצמה מאחריות לפגיעה הקשה באזרחים שאנו עדים לה מאז תחילת המבצע הנוכחי (וגם בעבר) בטענה שחמאס וארגונים אחרים פועלים מתוך אוכלוסייה אזרחית או שהם משתמשים בתושבים כמגן אנושי. לדברי הארגונים האחריות לתקיפות שישראל מבצעת ברצועה מוטלת רק עליה, גם אם הארגונים הפלסטיניים פועלים בניגוד לחוק. פגיעות מכוונות באוכלוסייה האזרחית וברכושה מהוות הפרה חמורה של המשפט ההומניטארי הבינלאומי.