הפגיעה בזכויות האדם של פלסטינים בשטחים הכבושים בשנתה השנייה של מלחמת הייתה רחבה יותר מאז 1967, עמוקה יותר וחסרת תקדים בעוצמתה. כך קובעים 12 ארגוני זכויות אדם בדו"ח חדש ומקיף שפורסם הבוקר (שלישי) והמסכם את מצב זכויות האדם בשנת 2025. בכתיבת הדו"ח לקחו חלק פעילי במקום – תכנון וזכויות אדם, גישה, האגודה לזכויות האזרח, הוועד הציבורי נגד עינויים, המוקד להגנת הפרט, יש דין, לוחמים לשלום, עיר עמים, עמק שווה, רופאים לזכויות אדם, שוברים שתיקה ותורת צדק.
בעוד שב־2023 וב־2024 תיעדו הארגונים הפרות חמורות, ממצאי 2025 מצביעים על התדרדרות דרמטית: מספר ההרוגים כמעט הוכפל, העקירה הפכה כמעט מוחלטת, הרעב הוביל לתמותה ממשית, והפרות שנחשבו חריגות בראשית המלחמה הפכו לשגרת יומיום. הארגונים מציינים כי מסקנותיהם נשענות על רצף דוחות מקיפים משנים 2023–2025, שמשרטטים יחד שינוי עמוק בצביון הלחימה ובמדיניות השליטה: התרופפות פיקוד ומשמעת בצבא, הקצנה ברטוריקה הממשלתית, הקשחת יחס המדינה כלפי הפלסטינים בעזה ובגדה, ופגיעה בשומרי הסף המשפטיים והאזרחיים. התהליך הזה, לדברי הארגונים, הוא שהפך את 2025 לשנה שבה דפוסי קצה הפכו לנורמות מבצעיות ומדיניות.
בשנת 2024 תיעדו הארגונים יותר מ־36 אלף הרוגים בעזה עד סוף מאי. ב־2025 זינק המספר ל־67,173 הרוגים עד אוקטובר – בהם למעלה מ־20 אלף ילדים ו־10 אלף נשים – ועוד כ־10 אלף גופות שנשארו מתחת להריסות. מספר הפצועים עלה מעשרות אלפים בשנה הראשונה ליותר מ־170 אלף ב־2025. גם עקירה והריסות בתים חל גידול מדאיג. ב־2024 נעקרו מבתיהם יותר ממיליון פלסטינים ברצועת עזה. ב־2025 המספר עלה ל־1.9 מיליון עקורים – כ־90% מהאוכלוסייה – רבים מהם מספר פעמים. תשתיות שלמות של שכונות, מערכות מים, חשמל, חקלאות ובתי חולים חדלו מלתפקד.
יצוין שאשתקד התריעו הארגונים מפני "משבר רעב חסר תקדים", אך השנה המשבר הוביל לתמותה: ביולי בלבד דווחו 13 אלף ילדים ברצועת עזה שסבלו מתת-תזונה קשה; באוגוסט הכריז האו"ם על רעב בדרגה החמורה ביותר; עד אוקטובר מתו 461 בני אדם מרעב – בהם 157 ילדים., זאת, כתולדה מפגיעות בחלוקת מזון, תופעה שלא תועדה כלל בשנת 2024 הפכה ב־2025 לשגרה: 2,306 הרוגים ו־16,929 פצועים בסמוך למרכזי חלוקת מזון. היעדר סדר, ירי חי ותנאי שטח כאוטיים הפכו את עצם הניסיון להשיג מזון לאירוע מסכן חיים.
עוד חושפים הארגונים ששכוחות הכיבוש עשו שימוש בתושבים פלסטינים כמגינים אנושיים – בעוד שב־2024 תועדו מקרים נקודתיים בלבד, השנה דיווחו הארגונים על עשרות עדויות לשימוש שיטתי בפלסטינים – ובהם ילדים וקשישים – כמגינים אנושיים בעזה. חלקם הוחזקו כפותים ומכוסי עיניים במשך ימים ושבועות.
בגדה המערבית גברה אלימות מתנחלים וגירוש קהילות. בין 2023 ל־2024 תועדו כ־1,200 אירועי אלימות מתנחלים. ב־2025 חל מעבר מאלימות לנישול: 44 קהילות רועים פלסטיניות גורשו לחלוטין, ועשר נוספות התרוקנו בחלקן – 2,932 פלסטינים, בהם 1,326 ילדים. עם המלחמה גדל מספר העצורים – מספר העצירים המנהליים עלה מיותר מ־1,000 ב־2023 ל־3,577 בשנת 2025 – פי שלושה מהממוצע שקדמה למלחמה. בשנה זו, החזקת כלל האסירים הפלסטינים בתנאים תת-אנושיים, בעינויים ותוך התעללות בהם, הפכה לנוהג בכל גופי הביטחון העוסקים בכליאתם, ובכל מתקני המעצר הרלוונטיים. הדו"ח מציין לפחות 98 מקרי מוות של עצורים ואסירים במשמורת ישראל, שרבים מהם היו כתוצאה ממניעת טיפול רפואי, התעללות ופגיעה בוטה בזכויות בסיסיות.
גם בירושלים המזרחית שתחת כיבוש ישראלי הדוחות מצביעים על החרפה מואצת במצב זכויות האדם של הפלסטינים מאז 2023: האצת רישום מקרקעין ככלי לנישול, חסימות תנועה, שירותים עירוניים לקויים, נשירה גוברת במערכת החינוך, והרחבת ההתנחלויות בקצב שלא נרשם בעבר. התוצאה: מעבר מהפליה ממוסדת למדיניות נישול אקטיבית ומעמיקה, שהחמירה במיוחד במהלך השנה האחרונה.
עם פרסום הדו"ח, מסרו הארגונים: "שנת 2025 חשפה מציאות שאיש לא העז לדמיין: מדינה שמפעילה כוח בלי בלמים, מפרה את הדין הבינלאומי באופן שיטתי, ומרסקת עד עפר את הערכים שעליהם היא מתיימרת לקום. הפיכת הרעב לכלי לחימה, תקיפת בתי חולים, העלמת עצורים, גירוש קהילות שלמות והרג חסר אבחנה של אזרחים – אינם 'כשלים' ואינם 'חריגות'. זו מדיניות". "ההפרות שאנשי מקצוע היו מגדירים בעבר כפשעים נגד האנושות מתרחשות בקנה מידה יומיומי, ללא חקירה וללא אחריות. ישראל אינה יכולה לטעון למוסריות או להגנה עצמית כל עוד היא מפרקת כל מנגנון מוסרי ומשפטי מבפנים. אם לא ייפסקו הדברים ולא תוקם מערכת חקירה עצמאית ואפקטיבית – ההידרדרות תהפוך לבלתי הפיכה", הדגישו.
לעיון בדו"ח המלא (44 עמודים, בעברית):
https://www.occupationreport.org/


