ארגוני הסביבה פרסמו בשבוע שעבר מסמך עקרונות בנוגע לבנייה הגבוהה בעיר תל אביב- יפו אשר מטרתו להציג עקרונות והמלצות להמשך בנייה לגובה בעיר. המסמך מציג פערים בין הצהרות העירייה לשמירה על העיר וצביונה לבין בניית מגדלים רבי קומות הנבנים ברחבי העיר.

בעיר תל אביב הבנייה הגבוהה לא מכוונת לאזור מרכזי המיועד לכך. כיוון שהבנייה כיום בעיר אינה מוסדרת בתוכנית כוללת להסדרת תכנון הבנייה הגבוהה בעיר, מגדלים, המפוזרים באזורים שונים בעיר, אושרו בהליך נקודתי ללא בקרה סביבתית כוללת, גרמו להפרה של מרקמים שונים ברחבי העיר ולקונפליקטים סביבתיים וחברתיים בקרב הציבור.

בימים אלה מתגבשת בעיריית תל אביב תוכנית מתאר אשר תקבע את תצורת העיר בשנים הקרובות, בגיבוש התוכנית עומדים זה לצד זה אינטרסים לפתרונות לאוכלוסיה ההולכת וגדלה ולצפיפות לצד רצון לשמור על אזורים בעלי מרקם מיוחד בעיר כמו "העיר הלבנה" ושכונת נווה צדק. על רקע גיבוש תוכנית המתאר פורסם מסמך העקרונות של הארגונים הסביבתיים. במסגרת הכנת המסמך חברו  "החברה להגנת הטבע-קהילת תל אביב יפו והסביבה", "אדם טבע ודין", "הפורום הירוק לאיכות חיים בת"א-יפו", "מרכז השל" ו"אורבניקה" וגם דאגו לשתף את הציבור.

מהמסמך עולה כי קיימים מגדלים רבים הסותרים את מדיניותה המוצהרת של עיריית תל אביב, לדוגמה, מגדל נחושתן בדרום העיר, מגדלים בכפר שלם וביד אליהו וכן מגדל דן ומגדל אסותא בצפון הישן. לטענת מחברי המסמך, המגדלים אלה מפרקים את המרקם של העיר. כיוון שאין היום תוכנית כוללת לבנייה גבוהה, במקום שהמגדלים שהוקמו יחזקו את המרקם העירוני הם מפרים את הרצף הבנוי, מרחיקים את הציבור מהרחוב ומקשים על הנגישות.

למסמך המלא (20 עמודים):

http://www.adamteva.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/hb.pdf