"הגיע הזמן להסדיר את שכר העובדים והעובדות בחירום. המודל הקיים בישראל לפיצויים בשעת חירום פשוט לא עובד". כך מסרו השבוע בהודעה משותפת שורה של ארגונים חברתיים בהם קו לעובד, האגודה לזכויות האזרח, הקליניקה לדיני עבודה באוניברסיטת תל אביב, איתך-מעכי – משפטניות למען צדק חברתי, שדולת הנשים ומרכז אדוה "השיטה שנקבעה בתחילת שנות ה-2000, לפיה המעסיקים הם 'הצינור' להעברת השכר, אולי התאימה למבצעים קצרים, אבל היא קורסת אל מול מלחמה שנמשכת מעל שנתיים", הוסיפו.
בזמן שמעסיקים מקבלים פיצוי על אובדן הכנסות, העובדים נותרו תלויים בהסכמים קיבוציים וצווי הרחבה שנחתמו רטרואקטיבית, חודשים ארוכים אחרי פרוץ המשבר. במלחמת עזה מתווה הפיצויים הראשון למעסיקים אושר בכנסת כבר בנובמבר 2023, אבל צו ההרחבה הראשון שהבטיח שכר לעובדים נחתם רק במארס 2024, אחרי חמישה חודשים של חוסר ודאות כלכלית.
נציגי הארגונים הגיעו השבוע לוועדה לביקורת המדינה של הכנסת כדי לדרוש שינוי. "בראש ובראשונה, אנחנו דורשים לעגן את הזכות לשכר בחירום בחקיקה ובכך להעניק לעובדים וודאות וביטחון תעסוקתי מהרגע הראשון במקום להסתמך על הסכמים שנחתמים בדיעבד", מסרו. לחלופין, הם הציעו לייצר "מסלול עובדים" שיאפשר לעובדים לקבל פיצוי ישירות מהמדינה במקרים שבהם המעסיק לא שילם את השכר בפועל, תוך יצירת הגנה ייעודית לעובדים שעתיים, הנפגעים העיקריים מהמצב הנוכחי, ולהתנות כל סיוע למעסיקים בהוכחה חד-משמעית שהשכר אכן הועבר לעובדים וזכויותיהם נשמרו. בעת מלחמה "העובדים והעובדות הם הראשונים להיפגע אבל הם גם הבסיס לשיקום וחזרה לשגרה. הגיע הזמן שהמדינה תדאג למנגנון פיצויים חדש שיראה אותם ישירות, ולא רק דרך המעסיקים", הדגישו.
לדברי הארגונים, עיקרי הבעיות במצב הקיים הם: חוסר וודאות בשל הסדרים רטרואקטיביים – מתווה הפיצויים הנוכחי מבוסס על הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה שנחתמים בדיעבד, מה שיוצר חוסר וודאות רבה בקרב עובדים לגבי זכאותם לשכר בזמן אמת ותלות מוחלטת במעסיקים: תשלום השכר הוא בידיהם מה שמשאיר את העובדים ללא שליטה על קבלת שכרם.
כמו כן, ישנה פגיעה בזכויות דרך מודל החל"ת(חופשה ללא תשלום) .המדינה עודדה יציאה לחל"ת, אך הדבר פוגע בזכויות העובדים מכיוון שדמי האבטלה אינם מגיעים ל-100% מהשכר, ותקופת החל"ת אינה נכללת בוותק ואינה מעניקה זכויות סוציאליות. בייחוד קיימת הדרה של אוכלוסיות מוחלשות עובדים שאינם זכאים לדמי אבטלה (כמו עובדים מעל גיל פרישה או מבקשי מקלט) נותרים ללא מענה כלכלי במודל החל"ת.
על פי המידע שבידי הארגונים קיימים מקרים שבהם מעסיקים מקבלים פיצוי מהמדינה מבלי שנדרשו להוכיח שהשכר אכן שולם בפועל לעובדים, מה שעלול להוביל לכפל פיצוי למעסיק ולפגיעה בעובד. ועוד, פגיעה קשה בעובדים שעתיים: עובדים המקבלים שכר לפי שעה נפגעים במיוחד כשהם אינם נקראים לעבודה אך גם לא מפוטרים או מוצאים לחל"ת, וקיימת מחלוקת לגבי אופן חישוב "שכרם הרגיל" בשעת חירום.
הארגונים דורשים: עיגון הזכות לשכר בחקיקה ראשית. אימוץ הסדר קבע בחוק (כמו תיקון לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום) שיבטיח לעובדים זכות קנויה לשכר בגין היעדרות בשל הנחיות חירום, ללא תלות בהסכמים רטרואקטיביים ופיצוי ישיר – הקמת מנגנון שיאפשר לעובדים להגיש תביעות פיצוי באופן עצמאי למס רכוש או לביטוח לאומי בגין ימי עבודה שלא שולמו, כדי לנטרל את התלות במעסיק.
עוד יש לקבוע התניית הפיצוי למעסיקים בהצגת הוכחות לתשלום השכר בפועל, שמירה על היקפי המשרה של העובדים ואי-מחיקה של ימי חופשה צבורים וקביעת מנגנון חישוב לעובדים שעתיים ולעובדים ללא תלוש. מוצע לחשב את שכרם של עובדים שעתיים לפי ממוצע שלושת החודשים הגבוהים ביותר מתוך ה-12 שקדמו להפסקת העבודה. לעובדים ללא תלוש (כמו עובדות משק בית), התשלום יתבסס על רישומי ביטוח לאומי או הצהרת מעסיק.
עוד נדרש תיקון חוק הביטוח הלאומי כך שייאספו נתונים שוטפים על היקפי משרה ושעות עבודה של עובדים שעתיים כבר בזמן שגרה, כדי לאפשר קבלת החלטות מושכלת וחישוב פיצויים מדויק בחירום והגמשת האפשרות לתביעת דמי אבטלה. במקרה של מודל חל"ת עתידי, יש לאפשר לעובדים להגיש תביעה גם ללא מכתב הוצאה לחל"ת מהמעסיק, על בסיס תצהיר או דוחות נוכחות, במידה ולא נקראו לעבודה.
עוד בנושא: https://zoha.org.il/138287
