ארבעה כלי רכב עם חיילים נכנסו אתמול (שבת) לכפר סיידא אל־חנו באזור הכפרי הדרומי של קוניטרה, הגובל בגולן שתחת כיבוש ישראלי. מספר בתים נסרקו, אך לא דווח על מעצרים, כך לפי ידיעות שפורסמו הבוקר בעיתוני דמשק. כוחות הכיבוש הישראליים נכנסו גם עם שלושה טנקים לפאתי תל אל־דיריאת, בשולי הכפר אל־מועלאקה, גם כן באזור הכפרי הדרומי של קוניטרה, ולאחר מכן נסוגו. בכפר תועדו בעבר עבודות הנדסיות הכוללות פריצת דרכים צבאיות ויישור קרקע לטובת הקמת עמדות תצפית ופיקוח של צה"ל בשטח, לפי דיווחים בתקשורת הסורית והערבית. כמו כן, כוחות ישראליים נכנסו לעיתים לכפרים באזור לצורך הריסת מבנים, סריקות, הקמת מחסומים זמניים וחיפושים בבתים.
יצוין שבתחקיר שפרסם ביום שישי האחרון ארגון זכויות האדם הבינלאומי אמנסטי, הרס בתי האזרחים המכוון מצד הצבא במחוז קוניטרה שבדרום סוריה מאז דצמבר 2024, ללא כל צורך צבאי, "צריך להיחקר כפשע מלחמה". לדברי אמנסטי, "על ישראל מוטלת החובה לשלם פיצויים בגין הפרות חמורות אלו של המשפט ההומניטרי הבינלאומי, אשר צריכים להיות מותאמים לטיפול בנזקים הספציפיים שנגרמו לקורבנות". עוד עולה מהתחקיר כי "ישראל הקימה רצועת ביטחון בדרום סוריה במחוזות קוניטרה ודרעא. היא תפסה בתחילה את האזור המפורז של האו"ם לפי ההסכם שנחתם ב־1974 והתרחבה לעומק של מספר קילומטרים מעבר לו".
מאז סוף 2024 הקים הצבא באזור לפחות תשעה בסיסים ועמדות צבאיות קדמיות לצורך שליטה, תצפית ואיסוף מודיעין. עוד יצר "מרחב סטרילי" באמצעות חישוף שטחים, הריסת מבנים אזרחיים ואכיפת איסור תנועה מוחלט לכל מי שמתקרב לקו המבוצר. על פי הארגון, רצועת הביטחון בסוריה אינה עומדת בפני עצמה; היא חלק מדוקטרינת "הקו הצהוב" החדשה של ישראל, המחברת בין רצועות ביטחון דומות שהוקמו בדרום לבנון, מדרום לליטני, וברצועת עזה כדי ליצור אזורים תחת כיבוש ישראלי ישיר מעבר לגבולות המדינה.
ב־8 בדצמבר 2024 – היום שבו נפל המשטר הסורי בהנהגת בשאר אל־אסד – כוחות הצבא חצו את רמת הגולן, שטח סורי שישראל מחזיקה בו מאז 1967, אל שלושה כפרים ועיירות השוכנים בתוך האזור המפורז של האו"ם במחוז קוניטרה, ביצעו פשיטות על בתים והורו לתושבים לעזוב.
"ההרס הבלתי חוקי של רכוש אזרחי הפך לסימן היכר של הפעולות הצבאיות של ישראל באזור, כפי שסוקר בשנים האחרונות בעזה ובלבנון, וכעת, כפי שהחקירה שלנו קבעה, גם בסוריה. המחקר שלנו הראה כיצד כוחות ישראליים אילצו שוב ושוב ובאופן מכוון משפחות לעזוב את בתיהן ואז הרסו אותם, תוך הפרה ברורה של המשפט ההומניטרי הבינלאומי. לא ניתן להשתמש באבטחת גבולה של ישראל כהצדקה לדחפור והפצצה של בתי אנשים וכפרים בשטחה של מדינה אחרת", אמרה קריסטין בקרלה, סגנית מנהל אזור המזרח התיכון וצפון אפריקה באמנסטי. "משפחות בדרום סוריה שרדו סכסוך שנמשך עשור, ורבים מהם כבר בנו מחדש את בתיהם במהלך אותה תקופה, רק כדי לראות את הבתים הללו נהרסים פעם נוספת, ללא כל צורך צבאי", הוסיפה.
יצוין שבכירים ישראלים טענו שוב ושוב טענות רחבות שלפיהן הפעולות הצבאיות והנוכחות שלהם בסוריה נחוצות כדי למנוע איומים מצד חיזבאללה או קבוצות הקשורות לאיראן שבסיסן בסוריה, או כדי להשמיד מאגרי נשק או מערכות הגנה אווירית. בדצמבר אשתקד אמר שר הביטחון ישראל כ"ץ כי לצבא אין תוכניות לסגת מהעמדות החדשות שתפס בסוריה. ב־17 באפריל האחרון ראש הממשלה בנימין נתניהו הבהיר שישראל הקימה "אזור חיץ ביטחוני" שגבולו מסומן במה שהוא כינה "הקו הצהוב". זאת, בניגוד לסעיף 53 לאמנת ז'נבה הרביעית, האוסר על השמדת רכוש על ידי כוח כובש "אלא אם כן פעולות צבאיות מחייבות לחלוטין השמדה זו". איסור זה מכסה לא רק השמדה מלאה אלא גם חלקית, כמו גם תפיסת רכוש.
אמנסטי פנה לרשויות הישראליות כדי לשאול מהם הקריטריונים המשמשים להחלטה לכבוש את השטח בדרום סוריה, אילו נכסים נחרבו, וכיצד קבעו האם עמדו בעקרונות אמנת ז'נבה, אך לא התקבלה תגובה עד למועד הפרסום ביום שישי. "דפוס הפעולה של ישראל בהרס בתי אזרחים בעזה, בדרום לבנון ובדרום סוריה בוצע בפטור מוחלט מעונש, תוך עקירת ושבירת חייהן של אינספור משפחות ברחבי האזור. על הקהילה הבינלאומית לגנות באופן חד־משמעי את הפעולות הללו ולהפעיל לחץ אמיתי כדי להביא לסיום ההפרות החוזרות ונשנות הללו ולמנוע הרס נוסף של חיי אזרחים ברחבי האזור. חייבת להיות דרישה לחשבון ועל הנושאים באחריות לתת את הדין, ולפיצויים עבור הנפגעים", הדגישה בקרלה.
עוד בנושא: https://zoha.org.il/134574
