כוחות הביטחון של ישראל ורוסיה נוספו לרשימה השחורה של האו"ם בנושא אלימות מינית במהלך עימותים, בייחוד כלפי עצירים, כך עולה מהדו"ח השנתי שפורסם היום (שישי), על פי ידיעה שפורסמה ב"ניו יורק טיימס". הרשימה, המתפרסמת מדי שנה על ידי האו"ם, מונה עשרות מדינות וקבוצות חמושות החשודות באופן מהימן במעורבות שיטתית באלימות מינית, מסודאן ועד האיטי, וכן ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, בורמה (מיאנמר), סוריה ומאלי.
יצוין שכבר באוגוסט האחרון הזהיר מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש את ישראל מפני הכללתה האפשרית ברשימה. אך למרות האזהרה, "מקרים של אלימות מינית המשיכו להיות מתועדים על ידי האומות המאוחדות" נגד פלסטינים תושבי השטחים הכבושים שנעצרו בידי ישראל, כך מצוין בדו"ח החדש.
כמו כן, פקחי האו"ם עדיין נתקלים ב"סירוב גישה מתמשך" מצד הרשויות, למרות ש"בשנת 2025 המשיכו להיות מתועדים מאפיינים של אלימות מינית נגד פלסטינים העצורים בישראל ובשטחים הפלסטיניים הכבושים", מציין הדו"ח, המדגיש כי המקרים שאומתו על ידי האו"ם מעידים על מגמות שנמשכות לאורך מספר שנים, אך אינם ממצים בהתחשב בסירוב לאפשר גישה למרכזי המעצר הישראליים. הדו"ח טוען לדפוסים של אלימות מינית נגד עצורים פלסטינים במתקני כליאה וחקירה ישראליים, בהם שדה תימן, מתקן המעצר עציון ובתי סוהר שונים. על פי הדו"ח, המקרים המדוברים כוללים אונס, עינויים ופגיעות פיזיות באיברי מין שבוצעו נגד גברים, נשים וקטינים בידי כוחות הביטחון.
האו"ם כבר פרסם אשתקד שחקר מספר מקרים של אלימות מינית משנת 2023, כצורת עינויים, נגד 14 גברים, שבע נשים, תשעה נערים ונערה אחת ברצועת עזה ובגדה המערבית. הפרות אלו כוללות אונס באמצעות חפץ, אונס קבוצתי, אלימות פיזית נגד איברי המין, עירום כפוי וחיפוש בעירום "ללא סיבה ביטחונית נראית לעין". מבצעי המעשים מוגדרים על ידי האו"ם כחיילים, אנשי כוחות הביטחון וצוותים בשירות בתי הסוהר (שב"ס). הדו"ח מציין גם את האלימות המינית שחוו החטופים הישראלים בטבח 7 באוקטובר ובשבי חמאס במהלך המלחמה בעזה.
שגריר ישראל באו"ם, דני דנון, הגיב אתמול להחלטת האו"ם להכניס את ישראל לרשימה השחורה של אלימות מינית ומסר: "מדובר בהחלטה פוליטית! מנותקת מהעובדות ומהמציאות! כאשר העובדות בשטח אינן מתאימות לנרטיב שמוביל האו"ם, בארגון בוחרים לפעול באופן חד־צדדי ולשנות את הנרטיב עצמו כדי להאשים את ישראל. אנחנו נמשיך לעמוד על האמת, ולחשוף את עלילות הדם מעל כל במה אפשרית". עוד החליט משרד החוץ בירושלים "לנתק מגע עם מזכ"ל האו"ם עד להחלפתו".
יצוין שעוד בטרם פורסם הדו"ח החמור, פנתה השבוע האגודה לזכויות האזרח לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, בדרישה למנות לאלתר מבקרים רשמיים בבתי הסוהר, מטעם משרד המשפטים ומטעם לשכת עורכי הדין. בפנייה ציינה עו"ד ניצן אילני כי החוק מחייב את השר למנות מבקרים רשמיים בבתי הסוהר, אך בן גביר לא מינה מבקרים רשמיים מטעם משרד המשפטים מראשית שנת 2026, ומטעם לשכת עורכי הדין – מראשית 2023. כתוצאה מכך, לא נערכות ביקורות רשמיות בבתי הסוהר מטעם נציגי משרד המשפטים זה כחמישה חודשים, ומטעם לשכת עורכי הדין – למעלה משלוש שנים.
בפנייה הדגישה עו"ד אילני כי הסמכות למנות מבקרים רשמיים היא סמכות חובה, שאינה נתונה לשיקול דעת השר. היא עמדה על החשיבות הרבה של קיום ביקורים בבתי סוהר לצורך פיקוח ובקרה על תנאי הכליאה ועבודת שב"ס והגנה על זכויות האדם של הכלואים, ובפרט לאחר 7 באוקטובר 2023, מאז חלה החמרה משמעותית בתנאי הכליאה וביחס לכלואים, פליליים וביטחוניים כאחד. בפנייה הוזכרו הדוחות הקשים והחריפים של הסניגוריה הציבורית לשנים 2023–2024 ושל ועדת המומחים של האו"ם לעניין האמנה נגד עינויים מנובמבר 2025, שהצביעו על ליקויים מערכתיים חמורים במתקני הכליאה, ובפרט באגפים הביטחוניים, ועל הפרות חמורות של זכויות הכלואים ושל האמנה נגד עינויים.
על פי נתונים עדכניים שפרסם בסוף מארס ארגון בצלם, ישראל מחזיקה כ־9,446 פלסטינים במתקני הכליאה, יותר ממחצית מהם, 4,691 עצירים, באמצעות צווים מנהליים – ללא הליך משפטי כלשהו: כתב אישום, משפט או הרשעה, וללא שום אפשרות להתגונן. "ישראל ממשיכה להפעיל מצפון ועד דרום רשת של 16 מחנות עינויים לאסירים פלסטינים שבהם מתקיימת התעללות שיטתית הכוללת אלימות גופנית והתעמרות נפשית, תנאים בלתי אנושיים, הרעבה ומניעת טיפול רפואי", נמסר.
על פי הדו"ח, 84 פלסטינים שזהותם ידועה, בהם קטין אחד, מתו במחנות העינויים הישראליים בשנתיים האחרונות, וקיים חשש כבד שמספר האסירים שמתו תחת משמורת ישראל אף גבוה יותר. "מדיניות זו מתקיימת בגיבוי מלא של המערכת הפוליטית, מערכת המשפט, רשויות הכליאה, וגם של התקשורת הישראלית. שירות בתי הסוהר והשר לביטחון לאומי אף מתפארים בפומבי בתנאים הקשים שבהם מוחזקים אסירים פלסטינים", הדגישו בארגון זכויות האדם הוותיק והוסיפו: "מחנות העינויים הם חלק מהמתקפה המתוכננת והרחבה שמובילה ישראל נגד החברה הפלסטינית, ושמטרתה לפרק ולהרוס את הפלסטינים כקבוצה".
לדברי ח"כ עופר כסיף (חד"ש), "הכללתה של ישראל ברשימה השחורה של האו"ם בגין אלימות מינית באזורי סכסוך אינה הפתעה, לצערי. אלו שבחרו לעצום את עיניהם מול אינספור עדויות חייבים כעת לחזות ברשעות ובשפלות שהממשלה הישראלית מיסדה וזרעה עמוק בתוך החברה. אני אישית ניסיתי לשפוך אור על הפשעים הללו בכנסת, רק כדי שישתיקו, יצנזרו ויגרשו אותי. אך הכרה באשמה היא רק הצעד הראשון. כעת חייבים לבוא ענישה וחשבון. הממשלה הישראלית הוכיחה כי אינה מסוגלת ואינה רוצה לתקן את דרכיה – ולכן על הקהילה הבינלאומית להתערב ולפעול – בראש ובראשונה כדי להביא צדק לקורבנות הפלסטינים, אך גם כדי לרפא את ישראל עצמה מהרוע הנורא הזה".
עוד בנושא: https://zoha.org.il/144311/
