אחרי שנתיים של מלחמה – העניים הפכו עניים יותר; טרם הוקמה המועצה למאבק בעוני

ועדת העבודה והרווחה של הכנסת דנה ביום רביעי האחרון על ממצאי דו"ח העוני של הביטוח הלאומי. הנתונים מגלים כי בישראל חיים כיום כשני מיליון עניים, מתוכם כ-880 אלף ילדים.  הדיון הציף את היעדר הביטחון התזונתי בישראל. בדיון נמסר כי משרד הרווחה הצליח להרחיב את המיזם לביטחון תזונתי ל-44 אלף משפחות אבל התקציב יסתיים בסוף אפריל הקרוב .נציגת משרד הרווחה, יוכי אילוז, ציינה כי "הרשות למאבק בעוני נמצאת בימים אלה בהליכי מינוי וטרם החלה פעילותה", למרות שהקמתה אושרה כבר בשנה שעברה.

המועצה הלאומית לביטחון תזונתי הציגה מתווה למיגור העוני בתוך 5 שנים, אך טענה כי המלצותיה טרם יושמו. יו"ר המועצה לשעבר, פרופ' רוני סטריאר הזהיר: "האסטרטגיה שננקטת היום משכפלת ומעמיקה את העוני עם השנים". ח"כ עופר כסיף (חד"ש), שיזם את הדיון הדגיש: "כולנו מסכימים שעוני ואי ביטחון תזונתי הם הרבה מעבר לכסף, הם כוללים גם השפלה והדרה, גם דימוי עצמי נמוך מאוד שמלווה ומשפיע על אדם לכל חייו. אני רואה את הפרטת הרווחה כבעיה המרכזית. עם כל הכבוד לעמותות שעושות עבודת קודש, זו תוצאה של נסיגה והסרת האחריות של המדינה"

ד"ר מירי אנדבלד-סבג, חוקרת בתחומי כלכלה וחברה במרכז אדוה, פרסמה השבוע נייר עמדה על דו"ח העוני של הביטוח הלאומי ל-2024, המציג את מצבה ה"קשה אך יציב" של ישראל מבחינת הפערים החברתיים. אך לדבירה הממצאים של שתי שנות המלחמה בעזה מלמדים על עלייה של ממדי העוני והאי שוויון. "העלייה בשיעור העוני ניכרת בעיקר בקרב ילדים אך גם בכלל הנפשות – לעומת ירידה בעוני בקרב משפחות, כנראה משפחות קשישות. עוד מצביעים הנתונים על העמקת העוני – עומק העוני עלה בתקופת המלחמה בכ-3 נקודות האחוז. כלומר, מי שהיו עניים הפכו לעניים יותר בשנתיים אלו. עליה ניכרת – לראשונה זה כמה שנים – נרשמה גם במדד ג'יני לאי השוויון בהכנסה הפנויה, שירד תחילה ב-2024 אך עלה ב-2025 ורשם עלייה של נקודת האחוז בשנתיים האמורות", ציינה.

לדבריה עליות אלה "מבטאות במידה רבה את העדפות הממשלה כפי שהשתקפו בתקציב הממשלה ב-2025. התקציב לשנה זו החריג כזכור לרעה את קצבאות הילדים, ולמרות הכוונה להקפיא תחילה את כלל הקצבאות, הותיר אותן כקצבאות היחידות שהוקפאו בשנת 2025 ולא עלו בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן".

"קצבאות הילדים הן נושא שנוי במחלוקת בחברה הישראלית המשוסעת, ולכן לא מקרי שהן היחידות שהוקרבו על מזבח הקיצוצים בקצבאות בשל הוצאות המלחמה. זאת, על אף שרמתן נמוכה מאוד בכל קנה מידה, ועל אף שהעוני בקרב ילדים בישראל מרקיע שחקים לעומת העולם המפותח ומגיע לכמעט שליש מהילדים. נכון, שיעור גידול האוכלוסייה בעקבות רמת הילודה הגבוהה יחסית בישראל הוא גבוה בהשוואה בינלאומית, אף כי ניכרים סימני האטה. עם זאת צריך לזכור שראשית, הילדים והילדות שנולדו אינם אשמים בהחלטות הוריהם ושנית – גם מצבן של משפחות עם מעט ילדים הושפע ומושפע ממדיניות מצמצמת זו. חשוב להדגיש כי למדיניות זו השפעה ישירה על מצבה של ישראל גם בתחומים אחרים – ובראשם הפערים הגדולים בעולם בהישגי תלמידים בבתי הספר", הדגישה.

הקפאת קצבאות הילדים נעשתה לצד צעד נוסף שהשפיע בעיקר על העובדים בשכר נמוך ובינוני: הכפלת דמי הביטוח הלאומי מ-0.4% ל-1.04% מהשכר. הגידול בתשלומי המס הישיר המכוון בעיקר לבעלי השכר הנמוך והבינוני, התלווה להקפאת מדרגות מס הכנסה ונקודות הזיכוי במס הכנסה. לדבריה, "כלי המדיניות האחרון שלכאורה אינו מורגש על ידי העובדים הפך כנראה למנוע העיקרי לכיסוי הוצאות המלחמה, ויצר נטל כבד על המשפחות העובדות בדרגי הביניים ומטה. הצעדים הנזכרים הם אלה שתרמו להעמקת ממדי העוני והאי שוויון בתקופת המלחמה -כנראה בעיקר של האוכלוסייה בגיל העבודה". על כך יש להוסיף את קיצוצי השכר של מאות אלפי עובדי המגזר הציבורי, ממשרדי הממשלה ועד המורים, לשנים 2025–2026, כחלק מהצעדים של ממשלת הימין למימון הוצאות המלחמה והכיבוש: 2.29% בין דצמבר 2024 לדצמבר 2025, ו-1.2% בשנת 2026. צעד שננקט בתמיכת ההסתדרות ובניגוד לארגוני עובדים רבים אחרים.

במשפחות עם שני מפרנסים, שהפכו בישראל לדגם המשפחה הנפוץ ביותר, גם עבודה של שני בני הזוג מביאה לעוני כלכלי של יותר מעשירית מהאוכלוסייה, שמופחת לשיעור של כ-7% לאחר התערבות הממשלה באמצעות קצבאות. זהו שיעור הגבוה פי שניים ויותר מהעוני המקביל במדינות הקפיטליסטיות החברות בארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD), המגיע ל-2.9% בלבד. זהו שיעור ששרר בישראל לפני כשלושה עשורים ומאז הלך ועלה בהדרגה. :הנתונים ל-2025 צפויים להיות קשים אף יותר. זאת ועוד: ריווח מדרגות מס הכנסה למשתכרים שכר גבוה יחסית (בין 19-16 אלף שקל) – צעד שמוביל שר האוצר לקראת 2026, צפוי גם הוא להמשיך את המגמה המסתמנת ולהעלות עוד את שיעורי העוני ואולי גם את האי שוויון בהכנסות".

על פי הממצאים של ד"ר אנדבלד-סבג הצעדים שנעשו כדי לממן את הוצאות המלחמה "התמקדו באוכלוסייה העובדת בשכר נמוך ובינוני, על אף שמצבה אינו מהשפירים בעולם המפותח גם לפניה. האמירה שלפיה עבודה מחלצת מעוני כבר מזמן אינה נכונה ברמת השכר הנמוך המאפיין את ישראל. זאת אף שהנתונים מראים ששעות העבודה בישראל ארוכות ושיעורי התעסוקה גבוהים ביחס למדינות אחרות. שיקום כלכלי של האוכלוסייה מהשלכות המלחמה יהיה חייב לעבור גם דרך צעדי מדיניות שיחזירו את האוכלוסייה שנפגעה בצורה הקשה ביותר לפחות למצבה טרום המלחמה, שגם ככה לא היה כאמור מהמזהירים. זאת כמובן לצד תוכנית להפחתת העוני של משפחות בכלל ומשפחות עובדות בפרט".

עוד בנושא: https://zoha.org.il/142979/