אחדות לאומנית גם במלחמת לבנון השלישית; קואליציה ואופוזיציה – ימינה פנה

עימות חריף פרץ בוועדת הכספים של הכנסת ביום שלישי (24.9). זאת  בעת שמשרד הבריאות הלבנוני בביירות מסר כי 558 בני אדם נהרגו ו-1835 נפצעו תוך יממה בעקבות הפצצות צה"ל בכפרים בדרום לבנון, בבקאע ובדאחיה שבדרום ביירות.

חברי כנסת ימניים מהקואליציה ומהאופוזיציה תקפו בישיבה את ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש) בעקבות ציוץ שפרסמה בו קראה לעצור את הטבח בלבנון. ח"כ אורית פרקש-הכהן (המחנה הממלכתי) הטיחה לעברה: "יש כאן חברי כנסת שלא מסוגלים לגנות את הטבח ואת הפשעים נגד האנושות שבוצעו בתושבי מדינת ישראל. אתם צריכים לעשות חשבון נפש, את והמפלגה שלך. בושה וחרפה. בוגדת". ח"כ חנוך מילביצקי (הליכוד) הוסיף: "בוגדת, גיס חמישי. תעברי ללבנון או לעזה". תומא-סלימאן לא נותרה חייבת והשיבה: "דעותיי על מלחמות ידועה. אני לא אשתוק מול אנשים מעוררי מלחמות שלא אכפת להם מבני אדם".

בציוץ שפרסמה תומא-סלימאן כינתה את פעולת הצבא בלבנון טבח והוסיפה: "אותן תמונות מזעזעות שראינו בתחילת המלחמה בעזה, אותה זוועה, אותה תמיכה עיוורת. נשים, ילדים וזקנים חפים מפשע נמחצים תחת הפצצות. כמה דם עוד יישפך עד שיבינו פה שמלחמה לא תביא שום ביטחון?".

ח"כ תומא-סלימאן ציינה: "תושבי הצפון כבר שנה בריצה למקלטים, מפונים רחוקים מבתיהם שלא לדבר על הפצועים והאבידות, ועכשיו הממשלה מכניסה עוד אזרחים למעגל הסכנה. המלחמה הזו גורמת רק הרס ופשעים, לא שלום ולא ביטחון. עזה עדיין סובלת תחת הפצצות, והמשבר ההומניטרי מחמיר. אין בעזה מקום בטוח, גם המפונים מופצצים באוהלים שלהם, חשופים לרעב, למחלות, ולגשמים. בגדה הכבושה, תוקפים המתנחלים וזורעים אימה יום אחרי יום. האם כל זה החזיר את החטופים? נתניהו מדרדר את המדינה לשפל חדש מתוך אינטרסים אישיים בלבד. הוא בורח מהצעת עסקת חטופים, בורח מאחריות, ומסכן את כולנו במלחמות כדי להציל את הקריירה שלו. תתעוררו! תתנגדו!".

ההתקפה המילולית כלפי ח"כ תומא-סלימאן אינה מפתיעה. עם הצהרת ראש הממשלה בנימין נתניהו על כך "שהמלחמה נכנסת לשלב חדש", התייצבה האופוזיציה הציונית לימינה של הקואליציה המשיחית והיא משמיעה אותם מסרים שהשמיעו קודמיהם במלחמות לבנון בעבר. לאחר "מבצע הביפרים" בשבוע שעבר, צייץ יו"ר הדמוקרטים, יאיר גולן: "יש היגיון להוציא פעולה כזו במסגרת מערכה כוללת. בלי הקשר אסטרטגי, זה מהלך תמוה והחמצה של יכולת". וכאשר "המערכה הכוללת" אכן יצאה לפועל, קרא לכבוש חלקים מדרום לבנון ("רצועת הביטחון" מ-1982 ועד 2000, זוכרים?).

יו"ר האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד (יש עתיד), לא פיגר אחרי הגנרל גולן, סגן הרמטכ"ל לשעבר, וצייץ: "מחזק את חיל האוויר, צה"ל וכוחות הביטחון בפעולה בלבנון. הגיע הזמן. חזק ואמץ ואל תירא ואל תיחת עד שכל תושבי הצפון יחזרו לביתם בבטחה".

חבר קבינט המלחמה בממשלת הימין לשעבר, הרמטכ"ל לשעבר ח"כ בני גנץ (המחנה הממלכתי), כתב: ״לממשלת ישראל ולמערכת הביטחון יש גיבוי מלא במשימתם להחזרת תושבי הצפון בביטחון לבתיהם. כדי שזה יקרה, צריך לשלול את איום החדירה ולעצור את הירי. עלינו לפעול לא רק מול חיזבאללה, אלא גם מול מדינת לבנון הריבונית, שנושאת באחריות לטרור היוצא משטחה".

האדונים גולן, לפיד וגנץ לא שכחו דבר ולא למדו דבר. הם משמיעים אותן סיסמאות שחוקות של מלחמות לבנון הקודמות. איש מהם לא מתייחס להפקרת החטופים, להמשך ההרג ההמוני ברצועת עזה ולעובדה שבאמצעות עסקה להשבת החטופים ניתן היה לסיים את כל הסיוט. "הבוץ הלבנוני", תגידו? הם שקעו עמוק בבוץ הביביסטי.