נשיא איסלנד סרב אתמול (ג') לחתום על חוק המקנה זכויות פיצוי לתושבי הולנד ובריטניה שהפסידו את כספם בהתרסקות המערכת הפיננסית במדינה. משמעות ההתנגדות של הנשיא אולפור רגנר גרימסון, היא שההחלטה בדבר מתן הפיצויים השנויים במחלוקת תעבור למשאל עם. על כך מוסר הבוקר העיתון הצרפתי "הומניטה". יותר מ-25 אלף מאזרחי המדינה, מתוך אוכלוסיה המונה כ-300 אלף, חתמו על העצומה בה נאמר "אנו מסרבים לשלם את מחיר המשבר הקפיטליסטי".
בחודש שעבר אישר הפרלמנט האיסלנדי בדיון סוער את גובה הפיצויים שיינתנו לבריטניה ולהולנד – אם יאושרו על ידי הנשיא או במשאל עם. לפי החוק שעבר, החל מ-2016 בריטניה תקבל פיצויים בגובה 3.8 מיליארד דולר ואילו הולנד תקבל 1.9 מיליארד דולר. כספים אלה יועברו לתושבים שאיבדו את כספם בהתמוטטות הבנקים במדינה.
איסלנד נפגעה קשה במיוחד מהמשבר הקפיטליסטי העולמי, בגלל מגזר הבנקאות הגדול שלה, שגודלו פי שמונה מהתמ"ג של המדינה. בתוך שבוע נהפכה איסלנד ממדינה משגשגת עם התמ"ג לנפש הגבוה בעולם למדינה על סף פשיטת רגל. בעיותיה של איסלנד פגעו גם בעשרות אלפי אנשים באירופה, שמחזיקים חשבונות בסניפים של הבנקים האיסלנדיים.
