"אופק חדש": מה הבעיות? בשנתיים האחרונות עוברת על חטיבות הביניים טלטלה. הסתדרות המורים וממשלת ישראל חתמו על הסכם שכר המוכר בשם "אופק חדש". בעקבות "מלחמות אגו" בין ארגוני המורים וקדנציה מתקצרת של שרת החינוך, נחתם הסכם חפוז ורשלני, שהמורים לא השתתפו ביצירתו והוא לא נתן מענה לבעיותיהם. רן ארז נכשל בכל ניסיונותיו למנוע את יישום ההסכם, ומורי החטיבות חברי הארגון נותרו ללא הגנה מקצועית. אם לא נחולל תפנית במגמה זו, בתוך שלוש שנים כל מורי חטיבות הביניים יעברו להסכם השכר החדש. וזו לא הבעיה היחידה עם "אופק חדש".

"אופק חדש" אינו מתמודד עם בעיות השכר ותנאי העבודה. הוא גם אינו מתמודד עם הבעיה הפדגוגית הקריטית ביותר במערכת החינוך: כיצד להפוך את ההוראה – שהיא בעיקרה פרונטלית – להוראה איכותית ומשמעותית. "אופק חדש" הוסיף למבנה הקיים של משרת המורה תוספת ראויה של הוראה פרטנית, אבל "שכח" לטפל בחלק העיקרי של ההוראה.

 מה הבעיה עם החלק העיקרי של ההוראה, ההוראה הפרונטלית?

 ההוראה פוגעת גם במורים וגם בתלמידים: משרת המורה עמוסה ושוחקת מאוד. 24 שעות הוראה שבועיות משמעותן לעיתים הוראה בשש כיתות שונות. כאשר גודלן של הכיתות מגיע ל-40 תלמידים, מורה מלמד 240 תלמידים. כל תלמיד הוא עולם ומלואו. לכל תלמיד נקודות חולשה וחוזק, לכל תלמיד תחומי עניין שונים. אם ייעודו של המורה הוא חינוך ולא שמרטפות, אם ייעודו הוא ללמד באופן יצירתי ויעיל, הרי שבתנאים הקיימים המשימה היא כמעט בלתי אפשרית.

עיקרו של "אופק חדש" עוסק בהגדלת כמות השעות שהמורה ישהה וילמד בבית הספר. על פניו נוספו למשרת המורה שעות פרטניות ושעות שהייה. בפועל (בעקבות ביטול גמולי השעות לאימהות, למורים ותיקים ולבעלי תפקידים) נוספו גם שעות של הוראה פרונטלית. למורה נוספו משימות חיוביות, אך מבלי שהוקצה לו זמן לבצע אותן.

 אחד ממצגי השווא ב"אופק" חדש הוא הרעיון שהמורה יסיים את עבודתו הנלווית בין כותלי בית הספר (בדיקת מבחנים, הכנת מערכי שיעור וכו'). חלק משעות השהייה הן בשליטת המנהל ויוקצו במקרה הטוב לדברים חיוביים (השתלמויות, שיתוף פעולה בין המורים וכו'). בזמן הנותר אין שום אפשרות שמורה יסיים אפילו מחצית ממשימותיו. הבעיה מתחדדת בהעדר תשתית מתאימה. למורים אין חדרים שבהם יוכלו לעשות את עבודתם, להיפגש עם מורה עמית ותלמיד ו"סתם" לנוח מההמולה.

 חשוב לציין שני דברים חיוביים שקיימים בהסכם. האחד הוא העלאה משמעותית בשכרו של מורה מתחיל, והשני הוא קביעת דרגות קידום בשכר לצד הקידום לפי ותק. מעמד המורה מושפע מאוד מאיכות הפונים למקצוע ההוראה, ולכן שכר גבוה למורה מתחיל עשויה להשפיע על מעמד המורה ולחזק את כוח המשיכה של ההוראה. המצב הקיים, שבו שכרו של מורה מתקדם רק לפי הוותק שלו, גורם לשחיקה מהירה והופך את המורה ה"משקיען" ל"פראייר". עצם הניסיון להתמודד עם המצב הזה ראוי לציון.

 כדי להפוך את ההוראה לרלוונטית ואיכותית וכדי לאפשר למורה לחנך ולא רק לשמש כשמרטף, חייבים להכיר במכלול המשימות הדרושות למורה להשגת מטרות אלו. לדוגמא: הכנת שיעור, השתלמויות מקצועיות, שיחות אישיות עם תלמידים והורים, כתיבת חומרי למידה. כיום המשימות האלה אינן מוגדרות ואינן מתוגמלות ולמורה אין פנאי לבצע אותן כראוי. אין גם עידוד למורה שכן מבצע אותן.

בעלי התפקידים השונים בבית הספר (מחנך, רכז שכבה, רכז חברתי, רכז מקצוע) צריכים להיות עמוד התווך שעליו נשען בית הספר. כאשר נפנה להם זמן לביצוע התפקיד ונתגמל אותם כראוי מורים ירצו לקבל תפקיד ולהוכיח את עצמם. היום רוב בעלי התפקידים הגיעו אליו ב"התנדבות" ורובם מתוסכלים מהעומס הרב. צריך להקים מערך השתלמויות איכותי וליצור מערך הדרכה פנים בית ספרי.

צריך לאפשר למורים ותיקים לשנות את מבנה המשרה שלהם. יותר שעות פרטניות והדרכה ופחות שעות פרונטאליות. צריך להגדיל את מכסות הפרישה המוקדמת ולאפשר למורים שמעוניינים בכך לסיים את עבודתם בכבוד.

השכר הממוצע של המורים חייב להיות מעל השכר הממוצע במשק. שבוע העבודה חייב להיות מורכב ממינון המתאים למורי העל יסודי של שעות הוראה בפועל (בדגש על שיתופי פעולה תוך צוותיים ובין צוותיים), שעות הוראה פרטניות, שעות עבודת צוות,  שעות השתלמות, שעות הכנה של שיעורים ובדיקת עבודות.

הסכם "אופק חדש" מוכיח שאפשר להוסיף סכומים גדולים לתקציב החינוך ושלארגוני המורים יש כוח לחולל שינויים במערכת החינוך. תנועת רוח חדשה תדאג לחולל את השינויים הדרושים בשיתוף המורים.