בגלל לחצים של הארגון הפשיסטי "אם תרצו", הושעה ד"ר סבסטיאן בן דניאל, מרצה במחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בן גוריון בגלל התבטאויותיו נגד המלחמה והכיבוש ברשתות החברתיות. כך מסרה אתמול (רביעי) הנהלת האוניברסיטה. לפי נשיא המוסד להשכלה גבוהה, פרופ' דניאל חיימוביץ', הצעד החמור ננקט בגלל "הדברים הפוגעניים" שהמרצה כתב תחת השם ג'ון בראון ולאו דווקא במהלך עבודתו באוניברסיטה.

"ברור כי בבחירתו להשתמש בשם בדוי, אותו מרצה ניסה להרחיק את עצמו מהאוניברסיטה, מה שהופך את ההתמודדות עם הסוגייה במסגרת האוניברסיטה למורכבת. לפיכך, העברנו את העניין לגורמים הרלוונטיים באוניברסיטה להמשך טיפול. מכאן ואילך, חובת האחריות למעשיו ולמשמעותם מוטלת עליו, כולל ההשלכות על תלמידיו", הוסיף ברשתות החברתיות.

מוקדם יותר הגישה "אם תרצו" תלונה נגד המרצה במשטרה "בגין חשד להסתה". אך לדברי אקדמיה לשוויון, המאגדת כ-800 מרצים בכל המוסדות להשכלה גבוהה, "ד"ר בן דניאל לא נאשם בהפרת חוק כלשהו, אלא פרסם מידע שכבר הופיע בתקשורת, וכן הביע את דעתו על המידע אותו פרסם. במדינה שחופש הדיבור עדיין ערך חשוב ומוכר בה, זכותו המלאה לעשות זאת, כל עוד אינו עובר על כל חוק. השאלה אם דעותיו של בן דניאל נעימות לאוזניהם של קוראיו, כולל הסטודנטים שבהם, כלל אינה רלבנטית ובוודאי שאינה יכולה להיות פרמטר בשאלת העסקתו באוניברסיטה".

‎עוד הדגישו באקדמיה לשוויון "מדובר במהלך חמור שמנוגד לעקרונות חופש הביטוי וחירות אקדמית, ומהווה כניעה ללחצים חיצוניים אשר מטרתם נהירה לגמרי – להפעיל לחץ על ההנהלות כדי 'לטהר' בלשונם, את המערכת מקולות שאינם תואמים את עמדותיהם ואת תפיסת עולמם" וקראה להשיבו למשרתו לאלתר. "האוניברסיטה מחויבת להגן על חברי הסגל שלה מפני מסעות הסתה ודה-לגיטימציה פוליטיים. על המוסדות האקדמיים להבטיח סביבה חופשית לביטוי ודיאלוג פתוח, ולא להפוך לכלי שרת בידי ארגונים הפועלים לצמצום המרחב הדמוקרטי בישראל", הוסיפו.

גם מרצים רבים באוניברסיטת בן גוריון התגייסו כדי לדרוש את ביטול הצעד המשמעתי. באחד הפורומים של המרצים אף נכתב כי "אין לרקטור או לנשיא סמכות להעניש חברי סגל ואם יש חשש להפרה משמעתית על הרקטור היה ליזום קובלנה והליך בבית הדין המשמעתי של הסגל שהיה מברר את הסוגייה עד תום, ובייחוד בשאלה מדוע המוסד צריך להתערב בחופש הביטוי של איש סגל מחוץ לכותלי האוניברסיטה?".  אחרים התלוננו על כך שהצעד שננקט מהווה "הפרה חמורה של זכויות עובדים".

בתוך כך, מליאת הכנסת אישרה אתמול בקריאה ראשונה את הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 10) (איסור הסתה לטרור ופעילות בלתי חוקית במסגרת פעילות ציבורית מאורגנת של סטודנטים), התשפ"ה-2025 של ח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית). 25 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 8 מתנגדים, והיא תוחזר לדיון בוועדת החינוך. ח"כ עאעידה תומא-סלימאן (חד"ש) תקפה במליאה את הצעת החוק "שמהותה אנטי-דמוקרטית ותכליתה סתימת פיות". ח"כ עופר כסיף (חד"ש) מחה על כך "שכל האופוזיציה, זולת סיעת חד"ש-תע"ל במלואה, שני ח"כים מרע"מ וח"כ גלעד קריב מהעבודה, ברחה מהמליאה כדי לא להתנגד לחוק שמציעה ח"כית כהניסטית ושמטרתו רדיפת סטודנטים ערבים והשתקתם, מדוע שלא יחושו הפשיסטים בטוחים להמשיך לחיסול הבא?".

בהצעת החוק מוצע לתקן את חוק זכויות הסטודנט כך ש"מוסד כהגדרתו בחוק יחויב לקבוע הוראות בתקנון לעניין קיום פעילות ציבורית מאורגנת בתחומו. הוראות אלה יכללו איסור על פעילות ציבורית מאורגנת שאסורה על-פי דין, ובכללה – איסור גילוי הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור. עוד מוצע כי הפרת הוראות אלה תהיה עבירת משמעת." מהנוסח המוצע הוסר סעיף שביקש לאסור על פעילות ציבורית שמסיתה לגזענות ולאלימות. הסרת הסעיף תאפשר להטיל סנקציות בעיקר על הסטודנטים הערבים, זאת משום שהסתה לגזענות ולאלימות מיוחסת גם ליהודים ואילו הסתה לטרור מיוחסת באופן כמעט בלעדי לערבים.

כמו כן, ועדת החינוך בראשות ח"כ יוסף טייב (ש"ס* אישרה השבוע לקריאה ראשונה את הצעת חוק מניעת העסקת עובד הוראה בעל תואר אקדמי מהרשות הפלסטינית. את הצעת החוק יזמו חברי הכנסת מהליכוד עמית הלוי ואביחי בוארון. היועצת המשפטית של ועדת החינוך עו"ד תמי סלע, הדגישה בדיון "חקיקה שפוגעת בזכויות צריכה להתבסס על תשתית עובדתית ולא הוצג פה בדיונים בסיס עובדתי להצעת החוק. לא שמענו ביסוס לאמירה הגורפת שכל מי שלמד במוסדות אקדמיים ברשות הפלסטיניים הוא בעל השפעה מזיקה על תלמידים. כמו כן, ניתן להשיג את התכליות ומטרת הצעת החוק, שהיתה הסכמה רחבה שיש בה חשיבות ותועלת, בדרכים מידתיות יותר." גם ח"כ יוסף עטאונה (חד"ש) התנגד להצעת החוק ואמר כי היא פוגעת בחופש העיסוק: "אי אפשר לומר שכל מי שלמד שם הוא פצצה מתקתקת". עטאונה היה חבר הכנסת הבודד שהתנגד להצעת החוק.

מנתונים שהציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת, עולה כי בעשור האחרון, כ-30 אלף מורים הצטרפו להוראה בחינוך הערבי, כאשר 11% מהם בעלי תואר אקדמי מהרשות הפלסטינית ומדובר במגמת עלייה. מתוך אותם 3447 מורים, 62% מלמדים בירושלים המזרחית שתחת כיבוש ישראלי, 29% מהם מלמדים בחינוך הערבי-בדואי בנגב ו-9% במחוזות אחרים. בשנת הלימודים הנוכחית מלמדים בירושלים המזרחית כ-6700 מורים, שלפחות 60% מהם בעלי תואר ראשון ממוסד אקדמי פלסטיני.

עוד בנושא:

עיתונאים ומרצים על הכוונת: הפיכה משטרית על סטרואידים בצל המלחמה בעזה