יו"ר עמותת הפועל אוסישקין תל אביב בכדורסל, רמי כהן, התפטר לפני כחודש. ההתפטרות הגיעה על רקע העימות המתמשך בין חברי הנהלת העמותה לבין עופר ינאי, שרכש בתחילת השנה את מרבית השליטה בקבוצה. בעקבות התפטרותו של כהן, התפטרו גם שלושה מארבעת חברי הוועד הנותרים. המהלך היה תגובה לאולטימטום שהציב ינאי לאחר סיום הבוררות בין הצדדים בנוגע למעבר הקבוצה מאולמה הביתי במתחם הדרייב אין לאולם יד אליהו, המזוהה עם יריבתה העירונית של הקבוצה. למעבר מתנגדים אוהדים רבים. ינאי איים בעזיבת המועדון ובהפסקת ההשקעות בו אם לא תתקבל דרישתו למעבר ללא תנאים מקדימים הנהלת העמותה דרשה לקיים את פסק הבורר לפיו ינאי יפקיד במקביל למעבר ערבויות בסך 25 מיליון שקלים להבטחת השיפוץ באולם הדרייב אין, על מנת להבטיח כי המעבר לא יהפוך למצב קבע. התפטרות הוועד היא למעשה כניעה לאולטימטום של ינאי ומבצרת את שלטון היחיד שלו במועדו
סיום הפרשה של הפועל תל אביב כדורסל, המעבר ליד אליהו והתפטרות הוועד המנהל הם למרבה הצער סוף ידוע מראש. תקנון העמותה של הפועל אוסישקין תל אביב כולל דברים יפים ונאצלים רבים. במטרותיה ציינה העמותה את הרצון למהפכה חברתית שתיצור תרבות ארגונית חדשה של קבוצות ספורט בישראל והקמת מועדון כדורסל שינהלו האוהדים. כמו כן נקבע, כי לא יועברו זכויות הניהול על הקבוצה לתקופה שעולה על שלוש שנים, וגם אז יהיו נציגי העמותה לפחות 40% מחברי ההנהלה (התורה שבעל פה דיברה על עקרון של 50+1). בפועל כל אלה היו מילים יפות ללא כיסוי והבטחות ללא גיבוי. הסוף תמיד חסר סיכוי. כשהגיע הפריץ, הכל נזרק מהחלון.
בחרנו לוותר על הקהילה
לפני שנתיים, כחלק מסדרת הרצאות על ספורט וחברה שנערכה בגדה השמאלית בתל אביב בזמן המונדיאל, העביר עו"ד חיים יצחקי, אחד מחברי הוועד המתפטר, הרצאה על קבוצות אוהדים בספורט מקצועני ועל תפקידן בקהילה. הוא הצביע על הייחודיות של הפועל תל אביב כקבוצת אוהדים שהיא אלטרנטיבה מהותית יחידה למכבי ובכלל לקבוצות הספורט המודרני. לטוב ולרע, זו קבוצה של קהילה. היא נבדלת מקבוצות אחרות, שבהן גם אם יש מאחוריהן קהילה, זו איננה קהילה בעלת משמעות ממשית. ברגע שמועדון מחליט לעשות משהו שמוחק לחלוטין את האוהדים, אין לו שום בעיה לממש זאת. להפועל כדורסל יש מחויבות לאוהדים ולמודל של דמוקרטיה.
לצערי, על הקהילה הזאת ועל הדמוקרטיה שלה בחרנו, אנו האוהדים, בתחילת השנה לוותר עם ההחלטה על הפרטת הקבוצה, והעברת 81% מהשליטה בה לבעלים פרטיים. ההפרטה הובילה מהר מאוד למחיקת האוהדים, הזהות והקהילה. עם עופר ינאי יש אולי סיכוי להיות אלטרנטיבה מקצועית למכבי, אבל במקביל זה ויתור מוחלט על התפיסה של אלטרנטיבה מהותית.
לאחר הפרטת הקבוצה, השאירה לעצמה העמותה, כמייצגת הקהילה, שלוש התנגדויות עיקריות שהיו אמורות להיות בבחינת ייהרג ובל יעבור: שינויים בשם ובסמל המועדון ובצבע התלבושת והעברת הביתיות ליד אליהו. שלושת הדברים שיקפו קונצנזוס מוחלט וגם פלטפורמת מינימום שהייתה מקובלת על אוהדי הפועל ללא יוצא מן הכלל. אבל ברגע שהקהילה הסכימה לוותר על העיקרון הבסיסי של בעלות קהילת האוהדים, של מחויבות לדמוקרטיה קהילתית, שלוש ההתנגדויות היו ניסיון חלול להיאחז בקרנות המזבח. ברגע שמוותרים על עקרון, אי-אפשר להמשיך ולהחזיק בו. אין חצי הריון. אם הפרטת – אז ינאי שולט.
אי אפשר להגיד שלא היו נורות אזהרה בדרך למטה. הרי עוד לפני אישור ההפרטה היו מי שהזהירו שהמהלך יוביל לניוון ולמחיקה מוחלטת של העמותה, מה שיגביר את התלות ואת הכוח הבלתי מוגבל של הבעלים הפרטיים על פני הקהילה. אבל הנהלת העמותה הציגה בפני חבריה את ההצבעה להפרטתה כאפשרות אחת ויחידה שאין בלתה. בכך למעשה נטמן זרע הפורענות שהוביל להתפטרותה הקולקטיבית.
הנהלת העמותה הובילה למשבר
המצב הנוכחי בהפועל ת"א מזכיר את מה שכתב פעם העיתונאי דב אלפון: "יש גם את האנשים הטובים שמצקצקים בלשונם ואומרים בהפתעה, לאן הגענו. מה פירוש 'לאן הגענו'? הגענו בדיוק לאן שהלכנו". המקום הנוכחי, הוא זה שהעמותה הלכה אליו כבר זמן רב. חיזוק רכיבים פרטיים על חשבון חיזוק הקהילה הוא כיוון אסטרטגי שההנהלה, ובראש ובראשונה רמי כהן, אימצו לפני הרבה שנים. עופר ינאי הוא התאנוס שנמצא בסופה של כל הפרטה זוחלת. הוא הבלתי נמנע.
רמי כהן עשה המון לטובת המועדון ולטובת העמותה. אבל הוא זה שתפקידו היה להגיד בזמן אמת לעופר ינאי – שותף כן, בעלים – לא. ברגע שהוא לא אמר זאת, כל מה שנאמר לאחר מכן היה חסר חשיבות. כאוהד וכמי שהיה שנים רבות חבר עמותה, אני אוהב ומעריך מאוד את רמי כהן. לא תמיד הסכמנו. ישנם דברים שיש לי ביקורת חריפה עליו לגביהם. אבל לא הייתה ולו פעם אחת ב-17 שנות חברותו בהנהלת המועדון, רובן כיו"ר העמותה, שבה לא היה לי ברור שטובת המועדון, כפי שהוא תופס אותה, ניצבת לנגד עיניו. הערכה כזאת אין לי למי שעומד בראש המועדון עכשיו. ימים יגידו.
עוד בנושא https://zoha.org.il/123373
