מאת דניאל רוזנברג
הצעת התקציב לשנת הכספים 2010/2011, המתחילה באוקטובר השנה, שהגיש הנשיא ברק אובאמה ואישר בית הנבחרים של ארצות–הברית, זכתה בפרסום רב ולא במקרה.
מדובר בתקציב גדול מאוד, בסך כולל של כמעט 3.6 טריליון דולר (3,600 מיליארד דולר). הגרעון החזוי בתקציב משמעותי מאוד, ומגיע ל-1.6 טריליון דולר, שהם כ-11 אחוזים מהתוצר הכלכלי של ארה"ב.
התקציב נתקל בביקורת רבה מהצד הימני של המפה הפוליטית האמריקאית, בעיקר מצד המפלגה הרפובליקנית. אך גם בישראל נמצאו מבקרים: הפרשן הכלכלי נחמיה שטרסלר ("הארץ") גינה את הצעת התקציב שהגיש אובאמה וכינה אותה "כיבוי מנוע הצמיחה" של הכלכלה האמריקאית. שטרסלר המליץ לאובאמה להעדיף מתווה של הורדת מיסים ומשמעת תקציבית. לגופו של עניין, גם בהצעת התקציב של אובאמה ישנו קיצוץ מסויים במסים, במיתווה שאישר בזמנו ממשל בוש.
אשר לאובאמה עצמו, הוא רואה בתקציב את ספינת הדגל שלו ואת יישום תוכניתו ליציאה מהמשבר הכלכלי, כך שהכלכלה האמריקאית תחל לבנות את עצמה מחדש.
מה עומד מאחורי התקציב הענק שהעביר אובאמה?
על מנת לענות לשאלה זו, יש לבחון את מרכיביו.
אובאמה מקצה בתקציב כ-750 מיליארד דולר לחילוץ הבנקים. סכום אדיר זה נוסף לסכומים העצומים שקיבלו הבנקים במהלך 2009, ואשר אחראים במידה רבה לחוב הלאומי האמריקאי הנוכחי. המיליארדים המושקעים בתוכנית החילוץ של הבנקים אינם אלא מימון ישיר של התאגידים הפיננסיים, ובעיקר – של בנקי ההשקעות הגדולים. התירוץ של תוכנית החילוץ הוא, שהעברת מיליארדי הדולרים לבנקים ידרבנו אותם להעניק אשראי לחברות, ובכך תימנע "חניקת" המשק. בפועל, רבים מהכספים שהזרים הממשל לבנקים שימשו לעסקאות פיננסיות שונות, ובעיקר – רכישות של בנקים אחרים והימור בשווקים ספקולטיביים. נראה, אם כן, כי תוכנית החילוץ הייתה והינה במהותה סובסידיה ממשלתית ל"כלכלת הקזינו", כפי שהיא מכונה.
גם מקומו של משרד ההגנה של ארה"ב אינו נפקד מהתקציב הנוכחי. התקציב הצבאי הבסיסי של ארה"ב לשנת 2010 הוא 663 מיליארד דולר. אך בשקלול של מחלקות הביטחון השונות, של תשלום החוב הצבאי המצטבר, ושל מחלקת הפנסיה של משרד ההגנה, מדובר בסכום גדול בהרבה, המגיע ל-1.1 טריליון דולר.
באמצעות התקציב הצבאי, אובאמה גם ממשיך בפיתוחן של תוכניות, אשר נתגלו כבזבזניות וכמיותרות באופן מובהק, כגון מטוס התקיפה F-35. מטוס תקיפה זה אף כונה "כלב" בידי פקיד פנטגון בכיר, אשר התייחס לביצועיו הנחותים ולאי–נחיצותו המבצעית. אובאמה, לא רק שאינו עוצר את הפיתוח, אלא מגדיל את היקף פיתוחו של המטוס המיותר ב-11 מיליארד דולר נוספים, לשמחתם הרבה של תאגידי הנשק.
יוצא, אפוא, שהתקציב השנתי הראשון, אשר הוכן בידי ממשל אובאמה, אינו מסמן שינוי של ממש בהשוואה לתקציבים של ממשל בוש: מדובר בתקציב, אשר במעטה של 'תמריצים כלכליים', ממשיך במדיניות העידוד של המגזר הפיננסי ובמימון המלחמות והמבצעים הצבאיים ההרפתקניים בעירק ובאפגניסטן.
בנוסף, על מנת לפרוע את החוב הגדל והולך, שנוצר בעקבות הגרעון הענק בתקציב, אובאמה הכריז, כי פניו לאיסור גורף של הגדלת התקציב במשך שלוש שנים (איסור שלא יחול על קצבאות הביטוח הלאומי וההוצאות הצבאיות).
החלטה זו תמיט אסון על הכלכלה האמריקאית, אשר נמצאת בשלבי התאוששות איטיים מהמשבר הכלכלי. תוכנית ההקפאה התקציבית נראית יותר כמו "מרשם" מהסוג שכופה קרן המטבע הבינלאומית על כלכלות של מדינות בעולם השלישי. אך עתה הגיע תורה של אמריקה להיכנס לסד הניאו–ליברלי.
