מנתוני חלוקת ההכנסה הלאומית לשנת 2008 עולה כי בעשור האחרון, חלקם של העובדים ירד. חלקם של המעסיקים גדל, מ-13% ב-2000 ל-15% ב-2008; בתקופת משבר האינתיפאדה ירד חלקם קצרות (9% ב-2002), אבל כבר ב-2003 הוא חזר לרמתו הקודמת ומאז ואילך הוא המשיך לגדול עד שעבר את רמתו בתחילת העשור. חלקם של העובדים, לעומת זאת, ירד במהלך מרבית העשור. ב-2000 הוא עמד על 66%, בעוד שב-2008 הוא עמד על 62%.  

גם כאשר מדובר באחוזים בודדים, הסכומים הם משמעותיים: ב-2008, לדוגמא, עמדה ההכנסה הלאומית של ישראל על 617 מיליארד ₪. אחוז אחד מזה היה 6.17 מיליארד ₪. אילו עמד חלקם של העובדים בעוגה של 2008 על 66%, כפי שהיה בשנת 2000 (ולא על 62%, כפי שהיה בפועל), היו העובדים מקבלים ב-2008, כקבוצה, 24.6 מיליארד ₪ נוספים. אם נחלק את הסכום הזה בגודלו של כוח העבודה בישראל – ב-2008, כ-2.957 מיליון (כולל עובדים לא ישראלים) – נמצא, כי באותה שנה עשויים היו כל עובד ועובדת לקבל, בממוצע, תוספת של 8,319 ₪, או כ-693 ₪ לחודש.

על האי שוויון בחלוקת ההכנסה הלאומית אפשר לעמוד גם באמצעות בחינת הסכומים הכספיים: בין 2000 ל-2008 גדלה ההכנסה הלאומית ב-26%, אך חלקם של העובדים גדל ב-19% בעוד שחלקם של המעסיקים גדל ב-47%.

העובדים החלו ליהנות מגל הצמיחה שהחל באמצע 2003 רק כעבור חמש שנים. בארבע השנים 2006-2003, שכר השכירים לא השתנה: השכר הריאלי הממוצע לחודש נע בין 7,484 ש"ח ל-7,546 ש"ח, ואילו השכר הריאלי הממוצע לשעה נע בין 44.6 ש"ח ל-44.9 ש"ח. ב-2007 נרשם לראשונה גידול בשכר הריאלי הממוצע לחודש, שעלה ל-8,013 ש"ח ובשכר לשעה, שעלה ל-47.0 ₪. לעובדים לא נותר זמן רב ליהנות מן העלייה בשכר, שכן במחצית השנייה של 2008 התהפכה המגמה.

המובטלים – שמספרם שב ועולה בימים אלה, נפגעו מאוד בעשור האחרון. ההחמרה בתנאי הזכאות לדמי אבטלה גרמה לירידה מתמשכת בשיעור מקבלי דמי האבטלה מתוך כלל הבלתי מועסקים,     מ-43.3% ב-2000 ל-26.7% ב-2008. במקביל, הסכום ששילם המוסד לביטוח לאומי ב-2008 עבור דמי אבטלה – 1.8 מיליארד ש"ח – היה רק כמחצית מהסכום ששילם ב-2001 – 4 מיליארד ש"ח.

אל התמונה שלעיל יש להוסיף שתי פגיעות נוספות שידעו העובדים בעשור האחרון: האחת, הפרטת ניהול החיסכון הפנסיוני לידי חברות ביטוח, תוך העלאת דמי הניהול ותוך הרשאה להשקיע בשוק ההון, השקעה שהובילה להפסדים כבדים במשבר הפיננסי הנוכחי. הפגיעה השנייה: הקיצוצים הכבדים שנעשו בעשור האחרון בתקציבי החינוך, הבריאות, הדיור, הרווחה והביטחון הסוציאלי, שפגעו באיכות השירותים שמקבלים אלה שידם אינה משיגת תשלומים פרטיים.

המסמך המלא באתר של מרכז אדוה: www.adva.org