הצעת חוק התקציב והצעת חוק ההסדרים לשנים 2010-2009 כוללות מהפך במדיניות המיסוי בישראל: ירידה מתמשכת במסים הישירים, שהם פרוגרסיביים, ועלייה במסים העקיפים, שהם רגרסיביים. כך נמסר הערב ממרכז אדוה. לדברי חוקרי המרכז "הדוגמא הבולטת לכך היא ההצעה להפחית את המסים הישירים ואת מס החברות בשנים 2016-2011. ההפחתה המתוכננת של מס הכנסה (ללא דמי בריאות וביטוח לאומי) לא תוסיף ולו שקל אחד למשתכרים עד השכר הממוצע (כ-3/4 מכלל השכירים בישראל). לעומת זאת, שכירים המשתכרים יותר מהשכר הממוצע יזכו לתוספות משמעותיות מ-1.5 אלף ועד ל-17 אלף שקל לחודש.

יצויין כי מדיניות הפחתת המסים הישירים כבר הובילה בשנים 2010-2003  להפסד הכנסות מצטבר בסך של 38.9 מיליארד ש"ח. יתרה מזאת, ההפחתה היטיבה במיוחד עם מיעוט: בעוד שמרבית הישראלים (שמשתכרים פחות מהשכר הממוצע) זכו בתוספת שנתית של  אלפי שקלים, בעלי שכר גבוה (4 פעמיים השכר הממוצע ויותר) זכו בעשרות אלפי שקלים.   

בשעה שבעלי שכר גבוה ייהנו מהפחתת המסים שתתמשך עד 2016, בעלי שכר נמוך – שלא ייהנו מן ההפחתה – יידרשו לשלם עוד, בגלל העלאה של המסים העקיפים. ב-2009, קופת האוצר צפויה להפסיד הכנסות ממסים ישירים בסך 4.2 מיליארד ש"ח. כדי לכסות על ההפסד, מציעה הממשלה להעלות את המסים העקיפים (מע"מ, בעיקר) ב-3.6 מיליארד ש"ח. ב-2010, האוצר צופה כי הכנסותיו ממסים עקיפים (93.3 מיליארד ש"ח) יהיו גבוהות מהכנסותיו ממסים ישירים (85.1 מיליארד ש"ח) – במונחי תמ"ג – 12% תמ"ג לעומת 10.9% תמ"ג. לדברי חוקרי המרכז "מדובר במהפך היסטורי: לפחות בשני העשורים האחרונים, ההכנסות ממסים ישירים היו תמיד גבוהות מן ההכנסות ממסים עקיפים".

יצוין כי עוד לפני השינויים המוצעים, מערכת המיסוי הישראלית היתה מן הפחות שוויוניות בקרב הארצות הקפיטליסטיות הגדולות (ארצות ה-OECD). לפי נתוני מינהל הכנסות המדינה, שיעור המסים הישירים בישראל היה מן הנמוכים ביותר ושיעור המסים העקיפים היה מן הגבוהים ביותר. מרכז אדוה קרא לכנסת "לבחון את המהפך במדיניות המיסוי, הן משום שהפחתת המסים הישירים גורמת לירידה בהכנסות המדינה ועקב כך לתקצוב חסר של שירותים חברתיים והן משום שהיא תורמת להגברת האי שוויון בחברה הישראלית".