הסופרת ופעיל שלום יעל לוטן נפטרה לאחר מחלה קשה. ההלוויה תיערך מחר, יום ד', בשעה 12:00 בבית קברות הירקון, שער החסד.יעל לוטן נולדה בארץ ב–1935. ב–1953 נסעה לארגנטינה עם הוריה בשליחות משרד החוץ. כעבור שנה עברה ללונדוֹן ללימודים, שם פגשה ונישאה לבעלה הראשון, מוריס סטופי, מהנדס יהודי אנגלי.

ב–1958 נסעה עם בעלה לג'מייקה – שהיתה אז עדיין מושבה בריטית. לאחר שבע שנים באי, עברה לארה’ב עם בנה הקטן, שם נישאה לבעלה השני, הסופר האפרו–אמריקאי, לויל הרסטון.

ב–1970 חזרה לארץ עם שני ילדיה – יונתן ואילנה. מאז, מלבד ארבע שנים נוספות באנגליה בין 1989–1993, ומסעות נרחבים בארה"ב, ניקרגואה, קובה והודו, היא חיתה בארץ, והמשיכה לכתוב ולתרגם בשתי שפותיה העיקריות, עברית ואנגלית.  היא פעלה במשך שנים למען שלום ישראלי-פלסטיני ואף נשפטה יחד עם ראובן קמינר, לטיף דורי ואליעזר פיילר, בגין הפרת על "חוק המפגשים" שאסר על הקשרים בין ישראלים לפלסטינים.

חברה, הסופר והעיתונאי, חיים ברעם אמר עם מותה: "יעל הייתה מסוגלת להסיק מסקנות הגיוניות מתהליכים גלובאליים, והפנימה היטב גם את השלכותיהן לנעשה באזורנו. כמו כל האנשים שגדלו במשפחות ממסדיות (אני מסיק גם מהניסיון שלי) יעל התקשתה להיפרד מהסנטימנט כלפי הציונות, אבל התגברה על המשוכה הזאת. יושרה האינטלקטואלי גרם לה להבין את הקשר בין הדיכוי הכלל-עולמי תחת ההגמוניה האמריקאית, לבין רמיסת זכויות הפלסטינים על ידי ישראל הציונית".

עוד הוא הוסיף "יעל למדה המון גם מהמציאות בארצות הברית עצמה. גם נישואיה השניים למנהיג שחור של עובדי הדואר בניו-יורק, איש איגוד מקצועי בעל הכרה מרקסיסטית שלחם באומץ למען דעותיו גם במציאות הקודרת של ארצות הברית בשנות החמישים, היוו התנסות משמעותית מאוד עבורה. לשמאל הישראלי הביאה יעל רעיונות וזיקה לנעשה בשמאל הבינלאומי, והיא תרמה המון גם בזכות אופקיה הרחבים כסופרת, מבקרת ופמיניסטית. אין תחליף ליעל בשמאל הקטן שלנו, וקשה להתנחם על מותה ללא עת"., יעל לוטן הלכה אתמול לעולמה, אחרי מאבק עיקש אך קצר עם סרטן הכבד. משפחתה, חבריה ועמיתיה אבלים וכואבים על מותה.