לא במקרה הפכה גרוזיה ל"גיאורגיה"

 

בעיקבות המאמר "גיאורגיה: מלחמה ואינטרסים אימפריאליסטיים" (17.8), אני מבקש להוסיף כמה פרטים, המבהירים את התמונה הכללית, וגם מתייחסים למערכת היחסים בין רוסיה לארצות-הברית.
גרוזינים, אבחזים ואוסטינים
בערך "גיאורגיה" בוויקיפדיה מופיע הסבר מאלף להחלפת השם העברי 'גרוזיה' לגרסה האנגלית: זו הייתה בקשתו המפורשת של שגריר גרוזיה בישראל – להתאים את השפה העברית(!) להסתייגות של ארצו מרוסיה!
הבהרה: גרוזיה נקראת 'גרוזיה' בכל השפות הסלאביות ובשפות רבות נוספות, כמו יפנית, ליטאית והונגרית. ישראל הייתה כמעט היחידה בעולם, שהסכימה לשנות את שפתה, רק בגלל השנאה של מישהו למישהו. ועוד משהו: גרוזיה בגרוזינית היא סָקָרְטְוֶלוֹ. נכון ממש דומה ל'גיאורגיה'?
עם זאת, בערבית נקראת  ארץ זו ג'וּרג'יה, בפרסית גוּרג'יה, ביוונית ובמספר שפות מערביות –  גיאורגיה. גם הכינוי הישן של העדה היהודית הגרוזינית היה 'גוּרג'ית'.
בנוגע לאבחזיה, הרי היא מאוכלסת באבחזים, לא בצ'רקסים. אלה עמים שונים, הקרובים במקצת בשפותיהם, השייכות למשפחת השפות האדיגיות. האבחזים אכן ברובם מוסלמים, חלקם נוצרים, ומעולם לא היו דתיים קנאים. נציג מפורסם של העם האבחזי הוא הסופר הגדול פזיל איסכנדר ("הדוד סנדרו", "ערפילית קוזלוטור").
גם האוסטינים אינם בדיוק אירנים. הם צאצאי האָלָנים הקדומים. השפה האוסטינית אכן שייכת למשפחת השפות האירניות (ה"אריות" המקוריות), לענף המזרחי דווקא.
ארה"ב מציידת משטרים עוינים, הגובלים ברוסיה
למרות שאיפתה של רוסיה להפוך למדינה קפיטליסטית "למהדרין", עדין המצב בעולם רחוק מלהיות סימטרי. בזמן שארה"ב מחרחרת מלחמות, נדחפת בגסות לשליטה עולמית ברוטלית, מחלקת ציונים לכל העולם (כאילו מישהו סיפק לה יפוי כוח לכך), ויוזמת "מהפיכות דמוקרטיות" בכל מקום בעולם, ואף תוקפת וכובשת ישירות – רוסיה אינה נוקטת בצעדים דומים.
במסגרת מדיניותו התוקפנית, ארה"ב מקיפה את רוסיה במשטרים עוינים ומחרחרי מדון. חלק מהמדינות, שהרכיבו קודם לכן את ברה"מ, מחפשות "נקודות זכות" בעיני ידידותיהן החדשות באמצעות התגרויות מכוונות ברוסיה.החרפה מכוונת מצידן של היחסים עם רוסיה, מוצגת בתקשורת המערבית כ…התנכלות של רוסיה לריבונותן של מדינות אלו. כך הפכו מדינות אלה שפחות נאמנות ביותר של אמריקה, הנובחות בקול רם על רוסיה. ביניהן נמצאים מדינות, המטהרות כיום את הנאציזם: לטביה, המקיימת תהלוכות מפוארות לותיקי הוואפן-SS; אסטוניה, המחללת את זכר החייל האדום שנלחם בנאצים; אוקראינה, המקימה אנדרטאות לרבי-המרצחים פטליורה, בנדרה ודומיהם (והתקשורת הישראלית תומכת בדיוק  במשטרים אלה).
מדינות אחרות, כמו קזחסטן, ארמניה, קירגיזסטן ואזרבייג'ן, מפתחות  במרץ את קשריהן עם המערב, אבל בו זמנית שומרות על יחסי שכנות נורמליים ועל שיתוף פעולה עם רוסיה, ואיש אינו "תוקף" או "מאיים". מצב זה מפריך את הקשקושים בתקשורת השקרנית של המערב ביחס ל"אסטרטגיה התוקפנית" של רוסיה כלפי שכנותיה, תוך התעלמות מוחלטת מהשאלה, מה נאט"ו מחפש שם. התקשורת הישראלית משתמשת בביטוי "פרו-רוסי" כמילת  גנאי, כאילו "אנטי-רוסי" זו הנורמה המתבקשת והנדרשת. סתם להיות "פרו" כולם ולא "אנטי" אף אחד – משום מה לא עולה על דעתה של התקשורת הזו, המכורה באופן מוחלט לדוד הגדול סם.
אגב, בעודי כותב רשימה זו, בטלוויזיה משדרים בשידור חי קונצרט יוצא דופן: בצחינוול, שנהרסה עד היסוד בידי המשטר  הברברי של סאאקשווילי, ברחבה מול הריסות בניין הפרלמנט המקומי, מופיעים האמנים של תיאטרון מריאינסקי מפטרבורג  בניצוחו של גרגייב האגדי, שהוא במקרה אוסטיני במוצאו. כרגע הוא נושא דברים באנגלית, כדי שכל העולם ישמע, את מה  שעיניו רואות מסביב.
התגלגלות המלחמה
בימים האחרונים לפני התוקפנות  הגרוזינית, ממשלת רוסיה השקיעה מאמצים עילאיים למניעת מלחמה רבתי. היא גם הזהירה את שלטונות  גרוזיה, שהיא תצא חד-משמעית להגנת דרום-אוסטיה אם זו תותקף. הדיפלומט הרוסי פופוב ערך דילוגים קדחתניים בין טביליסי לצחינוול, וב-7.8 השיג הדברות  בין הצדדים לקיום פגישה דחופה בין נציגיהם למחרת, ב-8.8.
באותו יום,  (7.8), הופיע סאאקשווילי, נשיא גרוזיה, בנאום בטלוויזיה הגרוזינית, בו הבטיח "הפסקת אש חד-צדדית". הוא נשבע, שהצבא הגרוזיני אפילו לא יגיב לירי מצד האוסטינים!
ואז, כשכולם הלכו לישון רגועים, ב-1 בלילה של 8.8, ביום פתיחת המשחקים האולימפיים, בהם אפילו בימי קדם הופסקו כל המלחמות, הצבא הגרוזיני המטיר אש כבדה וללא הבחנה על העיר צחינוול. הופצצו גם עמדות כוח-ההפרדה הרוסי.
מהו כוחה ההפרדה? לפי הסכמי הפסקת האש משנות ה-90, עליהם חתמו מנהיגי גרוזיה, ואשר אושרו והוארכו לא אחת ע"י מועצת הביטחון של האו"ם (פה אחד, יש לציין), פעל בשטח כוח-הפרדה מעורב, שכלל חיילים רוסים,  גרוזינים ואוסטים, על מנת  לפקח יחד על הפסקת האש. ובכן, לפני  שהצבא הגרוזיני התחיל להרעיש את צחינוול, החיילים הגרזינים נטשו את כוח-ההפרדה הזה, והצבא הגרוזיני הפגיז את הכוח הרוסי שנותר מטווח ישיר. בתקיפה בלתי צפויה זו נהרגו מייד 12 חיילים רוסיים.
אח"כ שיגר הצבא הגרוזיני את הטנקים לעיר המוקפת והמופגזת, ושבר בהדרגה את ההתנגדות של הלוחמים האוסטים ושל כוח-ההפרדה הרוסי המוגבל, ששהה במקום לפי ההסכם. כתבים מהשטח ופליטים סיפרו סיפורי זוועה על מעללי הצבא הגרוזיני הפולש. גם אם מספרים מסוימים יתגלו בסופו של דבר כמופרזים, עדין צחנת הגוויות עולה מתחת להריסות…
מייד עם פרוץ התוקפנות של משטר סאאקשווילי, רוסיה הזעיקה ישיבה דחופה של מועצת הביטחון להפסקתה. אבל מעצמות המערב הסתפקו בקריאה "להפסקת אש משני הצדדים", וסירבו לקרוא לגרוזיה להפסיק את המתקפה ולסגת מדרום-אוסטיה. הן סירבו להפעיל על סאאקשווילי לחץ כלשהו לעשות זו.
רק אז החלה רוסיה למלא את התחייבותה המוצהרת, ויצאה להצלת דרום-אוסטיה ולתגבור היחידה הרוסית שנמצאת במקום בהסכם, אך הפכה מטרה להפגזות.זה היה הרגע, בו  הזדעקה התקשורת המערבית על "תוקפנות רוסיה נגד גרוזיה הקטנה והמסכנה, אשר בסה"כ רוצה להיות עצמאית". ערוץ CNN, אשר קודם לכן "כלל לא שמע" על התקיפה הגרוזינית, הפיץ את הצילומים הרוסיים של מטחי הטילים של צבא גרוזיה, שנורו על צחינוול, תחת הכותרת… "רוסיה תוקפת את גרוזיה". ממש כך.
התעמולה המערבית השקרית ביודעין ניהלה את המערכה בתיאום מוחלט עם סאאקשווילי. הוא חזר והצהיר על "הפסקת אש" מצידו, תוך שצבאו המשיך בנסיונות לעלות שוב על צחינוול, בטנקים שסיפק לו המערב, ותוך הפגזה בלתי פוסקת של העיר והדרכים המובילות אליה, כולל פגיעה מכוונת בשיירות מזון שנעו דרומה ובשיירות פליטים ופצועים שנעו צפונה.
בכל רגע נתון, הייתה  למערב האופציה להפסיק את המלחמה. כל שצריכה הייתה ארה"ב לעשות הוא להשפיע על בן-טיפוחיה סאאקשווילי להפסיק לאלתר את התוקפנות, לסגת מדרום-אוסטיה, ולהתחייב בכתב להימנע מתקיפתה גם בעתיד. אך כיוון שהמערב סירב לעשות דבר פשוט זה, והעדיף את המלחמה המילולית נגד רוסיה, הוא השאיר לרוסיה את הברירה היחידה – לאלץ את גרוזיה בכוח להפסיק את  התוקפנות.
ועוד הערה:
נכון, בגרוזיה עובר צינור הנפט מאזרבייג'ן לתורכיה, העוקף את רוסיה, כלומר, מתחרה בה כלכלית. סאאקשווילי עצמו הפיץ את השקר, שמטוסים רוסיים הפציצו כביכול את הצינור כמה פעמים, "אבל לא הצליחו לפגוע". אבל זוהי ספקולציה לא הוגנת להסתמך על כך כ"הוכחה" לכוונות תוקפניות כלשהן מצד רוסיה כלפי גרוזיה, המפגינה גלוי את יחסה העוין לרוסיה..