90% סבורים שהממשלה לא עושה מספיק כדי למגר את הגזענות

מעל 90% מהציבור בישראל סבור כי רשויות השלטון אינן עושות מספיק (46%) או אינן עושות דבר (45%) כדי למגר את גזענות בישראל; כמו כן, 71% מהציבור בישראל סבור כי ההתבטאויות של פוליטיקאים ואנשי דת מקצינות את השיח בישראל – כך עולה מסקר חדש שנערך על ידי מכון רפי סמית' ופורסם אמש (שלישי) על ידי המטה למאבק בגזענות לקראת היום הבינלאומי למאבק בגזענות שצויין היום (רביעי).

2018-03-21_211030

נתוני הסקר מציגים תמונה מדאיגה בכל הנוגע לחברה בישראל. אף כי מדד הגזענות בישראל לא השתנה ביחס לסקר הקודם (2016), גם בסקר זה ציינו כמחצית מהמשיבים (47%) שהחברה בישראל גזענית יותר בהשוואה לחברה ערב הבחירות האחרונות בשנת 2015.

על פי ממצאי הסקר, שנערך בקרב 500 נשאלים (400 יהודים ו– 100 ערבים), התחושה הרווחת היא שישראל ממסדת את הגזענות. מרבית התוצאות דומות לאלו שנמצאו בסקר הקודם, עם שינויים מינוריים ביחס לגזענות קלפי קהילות בישראל.

לפי הסקר, מידת הגזענות הרבה ביותר מופנית כלפי ערבים (76%) ומבקשי מקלט בישראל (76%), אחריהם יוצאי אתיופיה (72%), ולאחר מכן החרדים וקהילת הלה"טבים, הסובלים ממידה זהה של גזענות (65%). בחלק התחתון של הרשימה נמצא כי 43% מאוכלוסייה סבורים שמזרחים בישראל סובלים מגזענות, ו-39% ציינו כי נשים סובלות מגזענות. שלושים וחמישה אחוזים מהציבור בישראל סבורים שדוברי רוסית שהגיעו מברית המועצות לשעבר סובלים מגזענות, ורק 22% מהציבור טוען לגזענות המופנית כלפי אשכנזים.

בדומה לסקר הקודם (2016), אחד מכל ארבעה משיבים ציינו שהופנתה כלפיהם אמירה או התבטאות או התנהגות גזענית במהלך השנה האחרונה.

בין היתר הראה הסקר כי שני שליש מהציבור בישראל סבורים שהרשתות החברתיות מקצינות את השיח הגזעני בישראל, מעט פחות לעומת 2016 – יצוין שאחוזים רבים יותר מהמשיבים העריכו שהרשתות החברתיות משקפות את השיח הקיים. באחדים מהסעיפים נמצא כי נשים נוטות להעריך רמת גזענות גבוהה יותר מאשר גברים, ובמיוחד בסוגיית הגזענות כלפי נשים: 48% מנשים ציינו שקיימת גזענות כלפיהן במידה רבה מאוד או די רבה, לעומת 28% בלבד מקרב הגברים.

כמו כן, בסעיפים שונים נמצא הבדל בין רמת הגזענות שהוערכה על ידי חילונים לעומת דתיים. כך לדוגמה, 82% מהמשיבים החילונים ציינו שקיימת גזענות כלפי מבקשי המקלט בישראל לעומת 62% מהדתיים. בסוגיית הגזענות כלפי חרדים נמצא היחס הפוך – 90% מהדתיים קבעו שקיימת גזענות כלפי חרדים לעומת 63% מהחילונים.

הבדל בהערכות נמצא גם בין ישראלים ותיקים לעולים מחבר העמים. ישראלים ותיקים העריכו את רמת הגזענות כגבוהה יותר ברוב הסעיפים, מלבד הסוגיה של גזענות כלפי העולים מחבר העמים, שבה נמצא יחס הפוך: 51% מהעולים מחבר העמים ציינו שקיימת גזענות כלפיהם לעומת 31% מהישראלים הוותיקים שהביעו עמדה דומה.

עו"ד נדאל עותמאן, מנהל המטה למאבק בגזענות, מסר: "הממצאים אמנם מעידים על רמת גזענות גבוהה בארץ, אך אפשר להבחין בתודעה הציבורית לעצם קיומה של הגזענות, הן ברמת הפרט והן ברמה הממסדית. אנו לומדים כעת את ממצאי הסקר ומנתחים אותם לעומק, לצורך קידום תכניות המותאמות לקהילות השונות, בהתאם לרמת המודעות או ההתכחשות להיקף הגזענות. הציבור לא מרגיש השקעה כלשהי מצד רשויות השלטון במאבק למיגור הגזענות, ומאשים אנשי ציבור ואנשי דת בהתססת השטח, בהפצת שנאה ובתרומה שלילית מאוד למדד הגזענות בארץ. אנו קוראים לציבור הרחב להצטרף למאבק בגזענות. איננו יכולים להישאר אדישים ולצפות במתרחש בחיבוק ידיים. עלינו לנקוט צעדים לקידום המאבק בגזענות בישראל".