750 אלף עובדים שעתיים; מחצית מהם משתכרים פחות מ-4,000 שקל בחודש

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות קיימה אתמול (שלישי) דיון בנושא היקף ההעסקה של העובדים השעתיים, במסגרת ציון יום זכויות האדם הבינלאומי בכנסת ובשיתוף האגודה לזכויות האזרח. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהוצגו בדיון, עולה כי נכון לשנת 2016, 23% מהמועסקים השכירים בני 20 ומעלה היו עובדים שעתיים, אל מול כ-70% שעבדו עבור משכורת חודשית. בהתייחס לכלל העובדים במשק (כ-3 מיליון), ההערכה היא שמדובר בכ-750 אלף עובדים שעתיים.

2018-12-12_213109

הנתונים נלקחו מתוך הסקר החברתי של הלמ"ס לשנת 2016 והוצגו בוועדה עלידי יגאל אייזנמן, מרכז בכיר בסקר החברתי. עוד עולה מהנתונים כי יותר נשים מועסקות בשכר שעתי מאשר גברים. מבחינת גיל נמצא כי מרבית העובדים השעתיים הם מתחת לגיל 35 או מעל גיל 65. מבחינת השכלה מראה הסקר כי מרבית העובדים השעתיים אינם אקדמיים ('תעודת בגרות כתעודה הגבוהה ביותר') וכי העסקה שעתית נפוצה בעיקר בענפי השירותים ובקרב עובדים בלתי מקצועיים. לבסוף הוצג כי ההעסקה השעתית נפוצה יותר בקרב עובדים במשרה חלקית ועד 35 שעות שבועיות, וכי 51% מהעובדים השעתיים מרוויחים עד 4,000 שקל בחודש.

עו"ד דבי גילד חיו מהאגודה לזכויות האזרח אמרה כי "העסקה שעתית מייצרת הרבה אפליה וקשיים לעובדים. במקור זה היה מיועד לעובדים זמניים, חלקיים, אך עם הזמן מעסיקים ראו שזה טוב להם וחוסך להם הוצאות. יש אנשים שעובדים עבור שכר שעתי במשרה מלאה עשרות שנים. חלק מהאפליות נובעות מהמצב החוקי, בעיקר דברים שמחושבים לפי ימי עבודה. למשל בחודשים של חגים, השכר של עובד שעתי נפגע דרמטית. החוק גם קובע פחות ימי הודעה מוקדמת לפני פיטורים לעובד שעתי".

עוד העריכה גילד חיו כי ישנם כ-300 אלף עובדים נוספים שלא נכללים בסטטיסטיקה, בהם מהגרי עבודה ועובדים פלשתינים שבאים לעבוד בישראל. הפתרונות שהציעה האגודה לבעיות שעלו הם הגדרה בחוק של מי יכול להיחשב עובד שעתי, בכפוף למגבלת שעות עבודה מסוימת בחודש וכן תיקוני חקיקה שישוו את זכויותיהם של העובדים השעתיים לאלה של עובדים אחרים.