ראיון: איך בוטל תכנית ויסקונסין להפרטת שירות התעסוקה

בראיון עם ברברה אפשטיין, מנכ"לית העמותה לסנגור קהילתי, נחשף שיתוף הפעולה בין נבחרי הציבור לבין הפעילות הציבורית בשטח שהוביל לביטול תכנית ויסקונסין. הראיון חושף את דרכי המאבק, את הסכנות הגלומות בתכנית הנוכחית ואת הנחישות להמשיך במאבק נגד הפרטת הסמכות השלטונית. הראיון נערך על ידי דליה בלומנפלד ופורסם באתר "עבודה שחורה".

ש. מיהם הגופים הפועלים כיום נגד תכנית ויסקונסין?

מדובר כיום בארבעה גופים הפועלים במשותף נגד התכנית: העמותה לסנגור קהילתי, האגודה לזכויות האזרח, שומרי משפט –  רבנים למען זכויות אדם והקשת הדמוקרטית המזרחית. השותפות היא בין הגופים כשכל גוף מביא את הידע הספציפי שבתחום מומחיותו. הפעלת המומחיות של כל גוף בתחומו היא סוד ההצלחה של הפעילות. "האגודה לזכויות האזרח", למשל, מסייעת בידע המשפטי. "העמותה לסנגור קהילתי" למשל, מסייעת בידע בתחום העבודה הקהילתית ובניהול קמפיינים קהילתיים.

הפעילות בכללותה מתמקדת בפעילות בשטח, בפעילות ציבורית בקרב חברי כנסת ובפעילות משפטית. "האגודה לזכויות האזרח" עוזרת בניסוח הצעות חוק, בפניה לבג"צ. לאחרונה, בעקבות פקיעת תוקפה של תכנית ויסקונסין, הודיע משרד האוצר על הפסקת שירותים תומכי עבודה. הכוונה היא לתשלום לגני ילדים ומענקי התמדה. בעקבות זאת פנתה האגודה למשרד התמ"ת ולאוצר בשם כל הארגונים, והיא פועלת למנוע את רוע הגזרה.

ש. מה יש לגופים האלה נגד תכנית ויסקונסין, ממה החשש?

ההתנגדות לתכנית היא ממספר טעמים:

א. ההתנגדות היא להפרטה של סמכות מדינתית. מזה שנים מתנהלת מדיניות של הפרטה והעניין הוא שהתכנית הזו הולכת צעד אחד קדימה. מעבר להפרטת העבודה ולהעברתה למיקור חוץ, מפריטים בתכנית ויסקונסין את הסמכות השלטונית של המדינה לממש לאזרחיה את הזכות החברתית, "קצבת הבטחת הכנסה". "ויסקונסין" מעבירה את הזכות הזו לידיהן של חברות פרטיות, שהן המפעילות את שיקול הדעת אם לממש זכות זו לאזרחים הנזקקים. בהפרטת שיקול הדעת מופר החוזה החברתי שבין המדינה לאזרח, לכך מתנגדים הגופים הפועלים נגד התכנית.

ב. ערך הזכות לקיום בכבוד הופך מותנה בשיקול דעת של חברה פרטית. לפי התכנית, אזרח יקבל הבטחת הכנסה בתנאי שיעשה מה שחברה פרטית תבקש ממנו לעשות.  יש שהבקשות הן בלתי סבירות. החברה הפרטית מציגה דרישות שאין להן קשר ישיר למיצוי כושר ההשתכרות. למשל, הדרישה לבוא למשרדי החברה ולשבת שם מספר רב של שעות בלא לעשות דבר.

ג. תפיסת העולם של התכנית היא של "עבודה תחילה". המטרה המיידית היא למצוא לאזרח כל עבודה שהיא. במקרים רבים עבודה חלקית בשכר נמוך, ללא קידום בהכשרה מקצועית, ללא השכלת יסוד וללא ידיעת שפה. התכנית אינה דואגת לתנאים מקדמיים, אלא פועלת להשמה בעבודה בלבד. לא חשוב אם העבודה היא מזדמנת, אם יש לעובד הכשרה לכך, אם הוא מתאים. עבודה אמורה להביא כבוד לבעליה, ולהעלות את הדימוי העצמי של העובד, זה נכון. אך מציאת עבודה באופן מיידי ללא התאמה לעובד ולהעלאת כישוריו, מותירה אותו בעוני ואינה מקדמת אותו בשוק התעסוקה.

ד. פיילוט להפרטת מערכת הביטוח הסוציאלי במדינת ישראל. הגופים המתנגדים חוששים שתכנית ויסקונסין משקפת את מטרתם ארוכת הטווח של הממשלה ומשרד האוצר להפריט את שירותי מערכת הביטוח הסוציאלי האישי. הם רואים בתכנית ויסקונסין תבנית פיילוט של העברת סמכויות המדינה לגופים פרטיים. הצלחת תכנית ויסקונסין ופריסתה בכל הארץ עלולה לחלחל להפרטת שירותים סוציאליים נוספים כגון: הבטחת הכנסה, דמי אבטלה, קצבת נכות, דמי פגיעה בעבודה (מתאונות דרכים, למשל), קצבת זקנה, קצבת ילדים, חוק סיעוד. במקום פקידים שמועסקים על ידי המדינה ונותנים שירות לציבור, גופים פרטיים שמטרתם רווח כספי יהיו אלה שיתנו את השירות לציבור. כך בהדרגה יבוטל המוסד לביטוח לאומי.

ש. האם צפיתם את ביטול תכנית ויסקונסין כפי שקרה לאחר שוועדת העבודה והרווחה לא הסכימה לאשר את המשך הפעלת התכנית? האם יש לכם חלק בהצלחת ביטול התכנית?

היו תקופות שחשבנו שכן, היו תקופות שלא.  חשבנו שאם נצליח לרוקן מתוכן את הסעיפים הקשים בתכנית, נראה בפעילותנו הצלחה. ידענו שאנו מתמודדים עם כוחות חזקים, מצד אחד אידיאולוגיה פוליטית ניאו ליברלית, מצד אחר שוק של בעלי-הון פרטיים בעלי אינטרסים המשתמשים בעוצמתם.  ראינו עצמנו כדוד במאבק נגד גוליית. חשבנו שאם נצליח לעקר את התכנית – דיינו. זאת, למרות שאנשים שהשתתפו בתכנית ציפו מאתנו שנבטל אותה.

אנו זוקפים את ביטול התכנית לזכות פעילותנו שהתנהלה בשטח ובכנסת, ולזכות הח"כים בוועדת העבודה והרווחה. ח"כ חיים כץ מהליכוד יו"ר הוועדה הוביל את המהלך, ח"כ אורלי לוי מישראל ביתנו הפתיעה בפעילותה הנמרצת, חברי הכנסת, שלי יחימוביץ מהעבודה, אילן גילאון ממרצ ודב חנין מחד"ש פעלו במרץ נגד התכנית. חברי הכנסת בוועדה ראויים להערכה על עמידתם מול הלחצים הפוליטיים שהופעלו נגדם, ועל נאמנותם לעקרונותיהם למען אנשים החיים בעוני.
זוהי תופעה נדירה בכנסת.

ש. איך התנהל שיתוף הפעולה ביניכם לבין הח"כים?

התחלנו ביצירת אווירה ציבורית נגד התכנית ובהבהרה שהתכנית לא לגיטימית. חלק מן האווירה נוצר באמצעות הערות ביקורת על מאמרים שפורסמו בנוגע לתכנית. העמותה לסנגור קהילתי דחפה מאחור בקריאה ביקורתית של מאמרים. למשל, בעיתון דה מארקר התפרסם מאמר המציין שהשכר הממוצע של משתתפים בתכנית מגיע ל-3200 ₪ בחודש. קריאה ביקורתית של נתון זה מלמדת ששכר נמוך כזה אינו מחלץ מעוני את המשתתפים בתכנית שמטרתה המוצהרת היא לחלץ מעוני. כיוון שמטרת התכנית אינה מושגת, אין בה טעם.

בהמשך הצגנו עובדות מהשטח שמראות שההסברים של התומכים בתכנית אינם נכונים. למשל, הוצאנו לאור את חוברת א' המפריכה את טענות התמ"ת בתקשורת, ומציגה את הבעיות בתכנית.

כמו כן, פרסמנו תיעוד של מקרים בחוברת עדויות, הנקראת "עדויות בגוף ראשון", ובה הוצגו סיפוריהם האישיים של ארבעה עשר ממשתתפי התכנית.

תמיכה מכתבות של עיתונאים חוקרים עזרה לנו להפיץ את מסרינו. אחת הבולטות בהן היא תכניתו של חיים ריבלין, המראה את משתתפי התכנית מגיעים למשרדי החברה ויושבים שם שעות ללא מעש. השהות של המשתתפים במשרדי החברה המפעילה אינה תורמת להם דבר, כל מטרתה היא שהחברה תקבל מהמדינה את הכסף שאינו מגיע לה.

דבר נוסף שעשינו היה תיעוד ופרסום מידע על מקרים של הטרדה מינית בתכנית שהראה את הנזק שגרמה התכנית למספר משתתפות בה.

את העובדות ואת העדויות העברנו לח"כים ולחברי הממשלה והם המשיכו בפעילות במסגרת תפקידם.

כמו כן פעל הסיוע המשפטי של התכנית, שפרסם דו"חות המעידים על ליקויים. גם המידע הזה הועבר לנבחרי הציבור.

ש. מה לדעתך יקרה עתה לאחר שתוקף התכנית פג?

הממשלה בהלם. לא האמינו שהתכנית תתבטל ועכשיו מתחילים להיערך ולבנות אותה מחדש. אנו מקווים שייקחו בחשבון את הביקורת שהוטחה נגד הליקויים.  רה"מ נתניהו מדבר על רשות ממלכתית לתעסוקה. רעיון כזה כבר עלה בוועדת דינור. העמותה לסנגור קהילתי מסכימה רעיונית לרשות כזו כיוון שהסמכות היא בידי המדינה אך צריך לבדוק את הפרטים.

ש. נתניהו הבטיח שתיבנה חלופה ארצית לתכנית ויסקונסין על ידי משרד התמ"ת, למה כל כך חשוב לו להעביר את התכנית? מה לדעתך עומד מאחורי נחישותו להעביר אותה?

תכנית כזאת קיימת במדינות אחרות, אפילו בסקנדינביה. ישראל לא רוצה להיות שונה בכך. כמו כן רה"מ נתניהו מעוניין שישראל תיכנס לארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי OECD.

מה שחשוב לנו הוא שהתכנית תדמה לתכניות נאורות לשילוב בעבודה ולא לאלה שכל מטרתן היא חסכון בקצבאות. קיומה של תכנית כזו משקף את ההבנה שנחוצים כלים מיוחדים לשילוב קבוצות שוליים בחברה, אך צריך לבצע התאמה למשתתף. דינו של אקדמאי שונה מזה של מובטל. דינו של עולה שונה מזה של אם חד הורית. כמו כן צריך להשקיע בפיתוח התעסוקה.

ש. יש אנשים שחושבים שתכנית כבר נרקמה במסתרים ומה שנותר הוא לפרסם אותה. מה את חושבת על כך?

נכון, הסמנכ"ל לתעסוקה בתמ"ת עשה עבודת מטה, אך היא אינה מוכנה. במשרד התמ"ת הופתעו מסגירת התכנית, הם עשו במסתרים להרחבתה. משרד התמ"ת אינו מחויב ל"אורות לתעסוקה", הם יכולים ליצור תכנית אחרת, שתהיה טובה יותר או גרועה יותר.   הגופים הפועלים נגד התכנית נחושים להמשיך במאבק נגד תכנית גרועה.

ש. מהם גלגולי תכנית ויסקונסין ואיזו עמדה נקטתם כלפי גרסאותיה?

התכנית הראשונה נקראה מהל"ב (מהבטחת הכנסה לתעסוקה בטוחה) ונמשכה שנתיים. החברות המשתתפות תוגמלו על סמך חסכון בקצבאות. כלומר הקצבה שנשללה מ"סרבנים" הייתה הרווח של החברה. יותר קל  לשלול קצבה מאשר לדאוג להשמת עובד.

הגופים המתנגדים לתכנית החתימו נגדה 80 ח"כים. זה היה איתות לרה"מ דאז אולמרט שדאג להקים את ועדת דינור. הוועדה גיבשה תכנית שהתחשבה בחלק מנקודות הביקורת שהובעו נגדה, אך לא בנקודות הבסיסיות. המשיכו להאשים את הקרבן, את המובטל, ולא התייחסו אל מצב שוק העבודה.

התכנית השנייה נקראה "אורות לתעסוקה". התגמול לחברה השתנה. מתגמול חסכון בקצבה לתגמול על השמה בעבודה (אך לשמונה חודשים בלבד, תופעה שיצרה שיטה של דלת מסתובבת) העסקת רופאי התכנית (שהמליצו על הקטנת שעות, כתבו מכתבי מחלה) השתנתה מהעסקה על ידי החברה אל רופאים ציבוריים.  עמותת סנגור קהילתי קיבלה גושפנקא לזכאות לייצוג משפטי בועדות ערר, תופעה שלא התקיימה בתכנית בגרסתה הראשונה. שם לא קיבלו ערעורים שלה נגד שלילת קצבאות.  אזרחים מעל גיל 45 הוצאו מהתכנית. באורות לתעסוקה היה תגמול על שלילה פאסיבית. תוגמלה על עובדים שעזבו את התכנית כי לא יכלו יותר. תכנית אורות לתעסוקה הייתה תכנית ניסיונית ללא הארכה שהופעלה בארבע ערים.

הביקורת על "אורות לתעסוקה" מצד הגופים המתנגדים הייתה בשלושה עניינים: הסמכות השלטונית על  האחריות למובטל עדיין נותרה מופרטת, התכנית לא סיפקה הכשרה מקצועית או השכלת יסוד ואין מדיניות תעסוקה שתדאג להקמת מקומות עבודה.

ש. מי הן החברות המפעילות את התכנית ומי מרוויח מהתכנית?

החברות המפעילות הן שותפויות של חברות בינלאומיות עם חברות בישראל. באשקלון למשל, החברה הבינלאומית היא מקסימוס מארה"ב בשותפות עם חברת ors  בישראל. בירושלים חברת a4e מאנגליה בשיתוף עם חברת אמין בישראל, בחדרה פועלת החברה הבינלאומית אג'נס מהולנד ובנצרת פועלת חברת אג"ם מהל"ב ('קלדר' מהולנד יחד עם מרמנת הישראלית). מי שמרוויח הן החברות ומכיוון שמדובר בחברות בינלאומיות חלק מהרווח מועבר לחו"ל. תקציב ציבורי עובר לידיים פרטיות ואפילו לא בישראל אלא בחו"ל.

ש. מי הן האוכלוסיות הנזקקות לתכנית?

כל מי שאינו משתלב בשוק העבודה: נשים וגברים מהאוכלוסייה הערבית,אוכלוסיה חרדית, אמהות חד-הוריות ועולים חדשים.

צריך ליצור תת קבוצות ולתת מענה נפרד לצרכים של כל סוג אוכלוסיה וזה לא נעשה בשתי הגרסאות של התוכנית. יש ליצור הבחנה בין צעירים לבין אנשים מעל גיל 45, בין חסרי השכלה ובעלי השכלה, בין אזרחים מהמרכז או מהפריפריה שלהם יכולות השתלבות שונות בשוק העבודה.

ש. הבנתי שהתכוונתם להגיש עתירה לבג"צ בעניין התכנית, אך היא התייתרה בשל פקיעת תוקף התכנית. מהם פרטיה ומה הסיבה לכך?

העתירה הוגשה ביום א' וביום ג' בוטלה התכנית. הבג"צ נתן רוח גבית לח"כים להבין את התנהלות תומכי התכנית. ח"כ שלי יחימוביץ הגישה תלונה למבקר המדינה על סמך העובדות בעתירה.

בעתירה העלינו שתי טענות: המדינה ומפעילי התכנית ניסו להרחיב את התכנית על ידי הוספת אזורי ניסוי, כלומר, הוספת ישובים לארבע הערים (אשקלון, נצרת, חדרה, ירושלים). בעתירה נחשפה אי חוקיות ההרחבה והועלתה הטענה שמדובר בצעד עוקף כנסת, באשר ועדת העבודה והרווחה היא שאמורה הייתה לטפל בעניין.  אי התקינות העקרונית הגלומה בהפרטת סמכות המדינה והעברת האחריות על המובטל לידיים פרטיות.

שופטי הבג"צ הציעו למחוק את העתירה, כי התכנית בוטלה. העמותה לסנגור קהילתי ושותפותיה ביקשו לא לבטל את העתירה עד שיהיה ברור מעבר לכל  ספק שלאור הנחיית ראש הממשלה להכין תכנית חדשה, הוא לא יקים מחדש את ויסקונסין כפי שהיא, אלא יכין תכנית חדשה.

ש. מצדדי התכנית מצטערים על ביטולה. הם טוענים ש-18000 מובטלים הושמו לעבודה. האם זה נכון?

לא נכון. עד דצמבר 2009 הושמו לעבודה במסגרת אורות לתעסוקה 7014 איש ואישה במסגרת של 13269 השמות. היו השמות חוזרות ונשנות של אותם אנשים. הטענה בדבר השמת 18000 אינה נכונה.

למרות שמתחילת תכנית מהל"ב סכומי הכסף שנשפכו על התכנית הם גדולים ביותר, מעל 15 מיליון ₪, השכר הממוצע שמקבלים המשתתפים בתוכנית אינו מוציא אותם ממעגל הנזקקים והעוני. (2791 ₪ לחודש ברמה ארצית לפי חוברת א') 66% משתכרים פחות מ-3000 ₪. 6% משתכרים מעל 5000 ₪ .

ש. האם את חושבת שצריכה להתקיים תוכנית למובטלים?

כן. המדינה צריכה לקחת אחריות לתת כלים למחוסרי עבודה להשתלב בשוק העבודה. כלים כמו הכשרה מקצועית והשכלת יסוד. עליה להשקיע בשוק התעסוקה ולפתח מקומות עבודה עם שכר ותנאי עבודה הוגנים ולא פוגעניים. אנשים שאינם יכולים לעבוד יקבלו קצבה נאותה ולא מקוצצת. אחריות המדינה יכולה לבוא לביטוי בקיומו של שירות תעסוקה איכותי ומתוגמל כהלכה על ידי המדינה. לא ייתכן שהמדינה תתנער מאחריותה, ותעביר את סמכותה לחברות פרטיות.

ש. מהם הקווים הבסיסיים לתוכנית חדשה וטובה יותר לתוכנית ויסקונסין?

תוכנית טובה יותר צריכה לכלול ארבעה עקרונות מרכזיים:

א. האחריות על המובטל היא של המדינה.

ב. פיתוח מקומות תעסוקה. על המערכת הממשלתית לדאוג לפיתוח מקומות עבודה במקום להאשים את המובטל.

ג. נחוצה הכשרה מקצועית, השכלת יסוד והתאמת המשתתף לעבודה, ולא תוכנית של עבודה תחילה, ללא כל הכנה.

ד. נחוצים שירותים תומכי עבודה (כמו החזרי נסיעות, מימון מסגרות לילדים) כחוק ולא לפי גחמת הפקיד, מה שהיה בתוכניות הקודמות.

הגופים השותפים ימשיכו לעקוב אחר המתרחש, וימשיכו להפעיל לחץ לגיבוש תוכנית נאורה לטיפול בבעיות המובטלים.