מחקר של המרכז להעצמת האזרח שהתפרסם אתמול (שני) במוסף הכלכלי של "ידיעות אחרונות" מעיד כי בתקציב המדינה מוסתרים יותר מ-20 מיליארד שקלים. תקציב המדינה כולל 2013 סעיפים שסובלים מתת-ניצול כרוני לאורך שלוש שנים ברציפות: התקציב לרכישת דיור ציבורי – נוצל ב-9% בלבד, תקציב התמיכה בחיזוק בתים מפני רעידת אדמה – נוצל ב-2% בלבד, ליווי משפחות במצוקה- נוצל ב-6% בלבד הקרן למניעת זיהום ים – נוצל ב-6% בלבד. כמו כן, ישנם תקציבים שהוסטו במלואם למטרות אחרות, למשל: תקציב הוועדה להקלה בהחזרי משכנתא – העומד על עשרות מיליוני שקלים בשנה – מוסט למטרה אחרת, 3 שנים ברציפות. דוגמא אחרת: התקציב להסדר קרנות הפנסיה – יותר ממיליארד בשנה – מוסט במשך 9 שנים ברציפות לנושאים אחרים.

על כך הגיב ח"כ דב חנין (חד"ש – הרשימה המשותפת) "אם זה המצב, אז מה המשמעות של דיוני התקציב המתישים במליאת הכנסת ובוועדות השונות? האם לדיון הזה יש משמעות אמיתית". ועוד "לא רק משרדי השיכון והרווחה השאירו בצד מיליארדי ש"ח: המרכז להעצמת האזרח חושף כי במהלך השנים 2015-2013 מעל 20 מיליארד שקלים בסעיפי התקציב לא נוצלו למטרות אליהן הועברו. מרבית הכספים מצאו את דרכם לתוספות לתקציבי הביטחון. אם גם את מעט הכסף שמקצים לטיפול בבעיות הקשות של החברה בישראל לא מנצלים בפועל, מה זה אומר על סדרי העדיפויות של ממשלות נתניהו?".

בהקשר זה, למרות עליה חדה בתקציב החינוך, ובהשקעה הממלכתית בחינוך, הישגי תלמידי ישראל עדיין נמוכים, כך מסרו אתמול (שני) בוועדה לביקורת המדינה נציגי מבקר המדינה, שבדקו את תקציב משרד החינוך. לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) "התקציב אמור לשקף את סדר העדיפויות של המשרד, ולכן חשובה בו במיוחד השקיפות והבהירות. לצערנו מדו"ח המבקר עולה כי אין זה כך. יש שינויים רבים ומהותיים בתקציב במהלך השנה, כל שנה, ב-57% מהתקנות חל שינוי של יותר מ-50%, תכניות עבודה משתנות ולא מפורט תקציבן, ובכלל – חסר מידע על ביצוע התקציב, ואין בקרה מספקת על מוסדות החינוך. מאידך תקציב החינוך גדל, וההשקעה בתלמידים עלתה ב-38%". היא ציינה כי יש רוח טובה ושיפור עקבי בתקציב החינוך, אך במצב הנוכחי אין די.

לדברי ליאורה ששמעוני, נציגת המבקר,  ממשיכים להירשם פערים חברתיים, למרות ההשקעה הרבה בניסיון לגשר על-כך – אך לא נבדק ונבחן היטב שאכן התקציב והשעות מגיעים לבתי הספר הזקוקים לתגבור זה. ועדיין, התקציב של אשכולות 5-6 גבוה יותר מהנמוכים יותר. היא הדגישה כי קיים חוסר יעילות בפיקוח על התקציב, על השכר המגיע למורים, על דיווחים כפולים ומיותרים, מערכות שאינן מתואמות ועוד. אהוד לנגרמן, מנהל אגף במשרד המבקר, הוסיף כי מבקר המדינה: למרות שההשקעה בחינוך עלתה באופן חד, אפילו יותר מהעלייה בכמות התלמידים, ההישגים עדיין נמוכים.  ישראל מדורגת במבחני פיז"ה רק במקום ה-40 מתוך 64 המדינות הנבדקות, הידרדרות מהמקום ה-34 מהבדיקה הקודמת. לדברי ח"כ חנין בוועדה "תקציב החינוך הוא ההשקעה בדור העתיד, וביכולת הדור הבא להגשים את עצמם, והמבקר חושף תמונה קשה מאד בעניין, כחוסר תכנון – למרות שכמעט הכל ידוע מראש, ובנוסף – תלמיד בירוחם או דימונה יקבל יותר מתלמיד ברמת השרון".