לפני מאה שנה זעזעה מהפכת אוקטובר 1917 את העולם הקפיטליסטי. האפשרות לכונן משטר של פועלים ואיכרים ללא ניצול ואפליה, ללא דיכוי ומלחמות, עם עבודה חינוך, בריאות ושיכון לכל, קרמה עור וגידים לראשונה עם הקמתה של ברית המועצות בשנת 1922.
ציור של ולדימיר לבדב: "פועלים הולכים"
הקפיטליזם העולמי לא השלים עם תוצאות המהפכה וניסה להטביע את השלטון הסובייטי בדם מלחמת האזרחים ובשעטת צבאותיה של גרמניה הנאצית, במצור כלכלי ובהסתה שיטתית – וכשל. ברית המועצות בנתה חברה סוציאליסטית והושיטה עזרה לעמים שנאבקו לשחרורם.
ב-1991 קרסה ברית המועצות בשל כשלים כלכליים, עיוותים בדמוקרטיה ופעילות קבוצה בהנהגה לערעור הסוציאליזם. המשטר הנוכחי ברוסיה גזל מהאזרחים את הזכויות החברתיות והפוליטיות והצמיח פערים כלכליים עצומים. ברחבי העולם במקביל, ניצל ההון שבשלטון את הקריסה לצבירת עושר חסרת תקדים, למתקפה רבתי על העבודה המאורגנת, לזריעת איבה לאומית, לחתירה נגד סדרי השלטון הדמוקרטי.
אולם קריסת ברית המועצות לא הפכה את הקפיטליזם למשטר יציב יותר. סתירותיו הפנימיות המעמיקות מחריפות תופעות כמו עוני, אבטלת צעירים, ניצול מהגרים ונשים, גזענות וניאו-פשיזם, שקיעת מדינות בחובות, שחיתות וריקבון.
סתירות ותופעות ניוון אלה של הקפיטליזם והתפרקות הסוציאל-דמוקרטיה המקומית משרידי ייחודה, מפרנסות את הימין בישראל, האוחז בהגה השלטון כבר 40 שנה. אך התוקפנות הגוברת של ממשלת נתניהו נגד הציבור הערבי, נגד מתנגדיה משמאל, נגד סדרי שלטון דמוקרטיים אינה ביטוי לחוזק המשטר, אלא דווקא לחולשה הפנימית של משטר ההון-שלטון.
הלקח ממהפכת אוקטובר 1917 הוא, ששמאל רדיקלי ועקבי נבחן ביכולתו לזהות את הסתירות הפנימיות ולגבש תשובות רעיוניות ופוליטיות קונקרטיות; להדריך ולעודד את קורבנות השיטה במאבקים למען זכויותיהם; להעמיק את השותפות היהודית-ערבית במקומות העבודה, בהשכלה הגבוהה, במאבק לסיום הכיבוש ובכל תחום אחר.
הסוציאליזם כחזון וכפרקטיקה הוא תנאי חיוני להתמדה ולהחלטיות במערכה למען עולם בו טובת בנות ובני החברה זהה לטובת החברה כולה.
