פסטיבל הקולנוע ירושלים יתניע מחר (חמישי) את מהדורת 2019 שלו, בהקרנה חגיגית של הזוכה הטרי בפסטיבל קאן, הסרט "פרזיטים" הדרום-קוריאני. לאחר מכן, צפויים עוד עשרה ימים של סרטים מישראל ומרחבי העולם. כמה מהסרטים כבר הוקרנו באופן מסחרי ברחבי הארץ, אבל מבחינת רובם המכריע – ההקרנה בירושלים תהא בודדת בישראל. זו הזדמנות אחת ויחידה לצפות בהם על המסך הגדול. מערכת "זו הדרך" בחרה בעשרת הסרטים המומלצים שלה.

מתוך "הסנונית של קאבול", סרט אנימציה שיוקרן בפסטיבל

   "פרזיטים", הסרט שיפתח את הפסטיבל מאת הבמאי בונג ג'ון-הו, ושיופץ מסחרית בארץ החל ב-15 באוגוסט, הוא סאטירה מושחזת על החברה הקפיטליסטית הדרום-קוריאנית האכזרית. הסרט משלב אלמנטים של מותחן אימה גרוטסקי עם דרמה מלנכולית. הוא מגולל סיפורה של משפחה ענייה, שכל אחד מבניה מסתנן בתורו לאחוזתה של משפחה עשירה. הבמאי משתמש  בתסריט עתיר התפניות כדי לדבר על עולם שבו יש גבולות ברורים בין "הם" לבין "אנחנו": אלה שיש להם כסף, לעומת אלה שאין להם.

"    האימהות שלנו" זכה באחד הפרסים החשובים ביותר של פסטיבל קאן האחרון, פרס מצלמת הזהב. הפרס מוענק ליוצר או ליוצרת שהגיעו לפסטיבל עם סרטם הראשון. הבמאי סיזר דיאז יצר דרמה שבמרכזה כאב גדול: צעיר העובד במכון הפתולוגי של גוואטמלה מתפתה לחקור את מיקומו של קבר אחים. קבורים שם קורבנות פשעי המלחמה שביצעו הצבא וכנופיות המוות, ששירתו את השלטון הפרו-אמריקאי בעת מלחמת האזרחים שהתרחשה במדינה בשנות ה-80. זאת לאחר שהוא משוכנע כי המקום יעזור לו לפענח את המסתורין סביב מות אביו. הסרט מצליח לגעת בכאבם של מיליוני אזרחים ברחבי אמריקה הלטינית ובגורלם של "הנעדרים".

    הסרט "רעידות" מאת חאירו בוסטמנטה, שאף הוא מגיע מגוואטמלה, משלב גם בין האישי ללאומי. הסרט עוסק בצעיר דתי אדוק, שמשפחתו מסרבת לקבל את נטיותיו המיניות ומנסה "להמיר" אותן. נושא זה הפך רלוונטי  בישראל דווקא לאחרונה הודות לשר החינוך הרב רפי פרץ, שקפץ ישירות מימי הביניים אל לשכת השר.

    גם "ליבר-מן" של נורית קידר הוותיקה הוא סרט אקטואלי למדי. סרט תיעודי זה עוסק במנהיג ישראל ביתנו, איש עסקים בעל קשרים מסועפים ומפוקפקים עם בעלי הון בחו"ל ופוליטיקאי גזען ומסית מהזן המסוכן ביותר.

    "הסנוניות של קאבול" הוא סרט אנימציה שהושק בפסטיבל קאן האחרון. בדומה לסרט אנימציה אחר בן זמננו,  "המפרנסת", גם "הסנוניות של קאבול" הצרפתי מבקש לשרטט את אפגניסטאן תחת שלטון הטאליבן. בירת המדינה מצוירת בסגנון רומנטי, והדמויות משורטטות בקווים פשוטים. אך אלה פשוטות רק למראית עין. העלילה ההפכפכה והמפתיעה מציבה צעירים אינטלקטואלים השואפים לחופש מחשבה מול מבוגרים המתמודדים עם מחלה ומסייעים באי רצון לשלטון.

חמישה סרטים תיעודיים ישראליים

חמישה מהסרטים הישראליים שישתתפו בתחרות התיעודית עוסקים במאבקים חברתיים ופוליטיים עכשוויים. "מתחם חסן ערפה" של יואב גורפינקל עוקב אחר מאבקם של תושבי מתחם חסן ערפה, מובלעת מוזנחת בתל אביב הנמצאת בתהליך הריסה לטובת בנייתם של מגדלי יוקרה.

    "מאה אחוז" של יעל קיפר ורונן זרצקי מתעד את החיים בכפר הערבי-דרוזי בית-ג'אן, שרשם מספר שיא של זכאים לבגרות (100%). אולם גם נתון זה אינו מבטיח להם עתיד.

    "לא מוכר", סרטה של אנה אוליקר, מתמקד בצעיר ערבי-בדואי המנסה לשכנע את תושבי הכפר ביר-הדאג' שבנגב להסכים לתכנית ממשלתית שתסדיר את מעמד ישובם הבלתי-מוכר. "גבול הכאב" של רות ולק מגולל את סיפורם של חולים פלסטינים הזקוקים לטיפול מורכב, והמוצאים עצמם נאבקים מול המערכת הביורוקרטית המסועפת של הכיבוש. זו דורשת השגת אישורים ביטחוניים ורפואיים לשם טיפול בבית החולים הישראלי.

    "המתים של יפו" הוא סרט עלילתי ישראלי חדש בבימויו של רם לוי. שלושה ילדים מגיעים אל ביתם של ריטה וג'ורג' ביפו. הם הוברחו מביתם שבגדה המערבית לאחר שאמם מתה ולאחר שעל אביהם נגזר מאסר עולם. ג'ורג' מבוהל. הוא חושש שאם הילדים יתגלו, ייהרסו החנות שלו וחיי משפחתו. ריטה חושבת שהגעתם תעניק לחייה משמעות.

    ג'רי, במאי אנגלי, מצלם באותה העת ביפו סרט שעלילתו מתרחשת בתקופת המנדט. סרטו מספר על הוריו, ששירתו בעיר בצבא הבריטי. ג'ורג' מוזמן לשחק בסרט. כששני הסיפורים משתלבים זה בזה, פורצת סערה. יוסף אבו-ורדה מגלם את הדמות הראשית בסרטו החדש של לוי, מהבמאים הוותיקים והמוערכים בקולנוע הישראלי. הסרט נעשה לפי תסריט של המחזאי המנוח גלעד עברון והסופר עלא חליחל.

ועוד סרט בונוס

    הסרט "קפיטל במאה ה-21" הוא קופרודוקציה צרפתית-ניו זילנדית. זה עיבוד קולנועי עוצמתי לאחד הספרים המשפיעים בדורנו, "הקפיטל במאה ה-21" מאת הכלכלן הצרפתי תומא פיקטי. הסרט הוא מסע פוקח עיניים על עושר וכוח, השומט את הקרקע מתחת להנחה המקובלת שלפיה צבירת הון צועדת יד ביד עם קִדמה חברתית. הבמאי ג'סטין פמברטון עוסק בפערים החברתיים בקפיטליזם המאוחר. לשם כך הוא מזמין את הצופים למסע בזמן – החל במהפכה הצרפתית, דרך מלחמות העולם ותמורות גלובליות אחרות, ועד לאימוץ טכנולוגיות חדשות בימינו.

הרשימה מתפרסמת בגיליון השבוע של "זו הדרך"