המבנה הארגוני של המפלגה

31. המבנה האירגוני של המפלגה מושתת על עקרון הצנטרליזם הדמוקרטי. הדמוקרטיה המפלגתית-הפנימית והמשמעת הכרחיות לקיום כושר הפעולה של המפלגה ולאחדותה. ההקפדה עליהן היא חובת כל חבר וכל מוסד במפלגה, ללא יוצא מן הכלל.
הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית מחייבת: (א) אווירה חופשית וחברית בדיונים במסגרת המפלגה; (ב) עידוד החברים למעורבות פעילה בחיי המפלגה; (ג) קיום קשר סדיר ודו-סטרי בין המוסדות הגבוהים והנמוכים יותר; (ד) התייחסות של כל מוסד מפלגתי להצעות, ליוזמות ולפניות של חברים; (ה) ביקורת וביקורת עצמית.

32. כל מוסד מפלגתי נבחר בבחירות חשאיות אישיות. כאשר מספר המועמדים זהה למספר הרכב המוסד העומד לבחירה, רשאי הגוף הבוחר להחליט על הצבעה גלויה. בבחירות למוסדות המפלגה רשאי כל חבר, או לפי העניין, כל ציר, להציע מועמדים ולהביע בצורה חברית את דעתו המנומקת בעד או נגד כל חבר מבין המועמדים המוצעים: (א) ועידת המפלגה בוחרת בוועד מרכזי ובוועדת ביקורת מרכזית (ב) ועידת המחוז בוחרת בוועד מחוז ובוועדת ביקורת מחוזית; (ג) האסיפה הכללית של הסניף בוחרת בוועד הסניף (ד) התא המפלגתי בוחר במזכיר התא, ובדרך כלל במזכירות.

33. הסניף רשאי להתחלק לתאים. כל הסניפים במרחב טריטוריאלי מסויים מהווים מחוז.

34. למרות השתייכותו לסניף, כאירגונו המפלגתי של החבר נחשב האירגון או המוסד הגבוה ביותר אשר החבר נמנה עמו. חבר מוסד רשאי להשתתף בישיבת אירגון או מוסד נמוך יותר, הכפוף לו.

35. (א) ההחלטות מתקבלות ברוב רגיל, אם אין קביעה אחרת בתקנון, (ב) החלטותיו של מוסד מפלגתי מחייבות את כל חבריו ואת חברי האירגון שבראשו עומד המוסד, (ג) החלטותיו של מוסד מפלגתי גבוה יותר מחייבות את כל האירגונים והמוסדות הנמוכים יותר ואת החברים בהם, (ד) זכותו של כל מוסד או אירגון נמוך יותר לערער על החלטה בפני המוסד שקיבל אותה ולאחר מכן בפני מוסד גבוה יותר. המוסד שבפניו ערערו ידון בערעור ויודיע את החלטתו המנומקת למערער. ערעור אינו מפחית מחובת הביצוע של ההחלטה, (ה) חובתו של מוסד המסכם שהחלטה מהותית שלו היתה שגויה, לדווח במהירות על סיכום זה למוסד או לאירגון שבחר בו, למוסדות הנמוכים ממנו ולמוסד שמעליו.

36. כל מוסד מפלגתי חייב לפעול כקולקטיב, תוך הקפדה על אחריות אישית. אם מתעוררים חילוקי דעות באירגון או במוסד מפלגתי, הוויכוח יהיה ענייני וחברי, ולפני ההצבעה ייעשה מאמץ מירבי כדי להגיע להסכמה.

37. כל מוסד מפלגתי חייב למסור במועדים קבועים דו"ח על פעולותיו, דיוניו, נוכחות חבריו בהם ותקציבו לאירגון אשר בחר בו.

38. זכותו של אירגון מפלגתי לקיים דיון בכל נושא המעסיק את המפלגה, ולהעביר את תוכן דיוניו, סיכומיו והצעותיו למוסד גבוה יותר, החייב לדון ולהשיב לפונה תוך חודשיים.

39. כל אירגון מפלגתי עצמאי בפעולותיו המקומיות, הצריכות להתנהל בהתאם למדיניות הכללית של המפלגה ולהחלטות של מוסדות המפלגה הגבוהים יותר.

40. מוסד גבוה יותר העומד להטיל תפקיד על חבר בארגון או במוסד נמוך יותר, חייב להתייעץ מראש עם החבר ועם האירגון או המוסד הנוגע בדבר.

41. בבחירת מוסדות המפלגה ובקביעת תפקידים יש לפעול להתחדשות בדרך של תחלופה, לשאוף ולפעול לייצוג שוויוני של נשים.

42. מוסד מפלגתי נבחר רשאי, ברוב של שני-שלישים מחבריו, להוציא מהרכבו או לצרף להרכבו חברים נוספים. מספר המצורפים לא יעלה על חמישית מחברי המוסד. על שינוי זה ידווח למסגרת שבחרה בו.

43. המעשים הבאים נחשבים להפרת המשמעת המחייבת במפלגה: (א) אי-קיום הוראה מהוראות התקנון, או אי-ביצוע החלטה מפלגתית כמשמעותה בסעיף 37; (ב) פגיעה באופי ובאחדות המפלגה, בעקרונות הדמוקרטיה המפלגתית-הפנימית או בזכויות חבר המפלגה (ג) פעילות סיעתית, שמשמעותה התארגנות קבוצתית על בסיס שונה מזה הקבוע בתקנון; (ד) נקיטת מעשה עויין או גילוי עמדה עויינת למפלגה; (ה) שימוש לרעה בתפקיד מפלגתי או ציבורי; (ו) התנהגות הפוגעת בשמה הטוב של המפלגה.

44. (א) האירגון המפלגתי של החבר, או במקרים מיוחדים, מוסד גבוה יותר, מוסמך לברר מקרים של הפרת המשמעת. חובתו להזמין את החבר לבירור בטרם יקבל החלטה. הוזמן החבר פעמיים ולא הופיע לבירור ללא סיבה סבירה, רשאי האירגון או המוסד המפלגתי לקיים את הבירור בהעדרו ולקבל החלטה (ב) המסגרת המבררת מחליטה בעניין הפרת המשמעת ומנמקת את החלטתה בפני החבר ובפני אירגונו המפלגתי; (ג) המסגרת המבררת מוסמכת לנקוט באחד מהצעדים המשמעתיים הבאים: (1) אזהרה (2) הורדה מתפקיד מפלגתי או מתפקיד ציבורי בשליחות המפלגה; (3) ביטול חברות; (4) הוצאה מהמפלגה (ד) צעד משמעתי לפי סעיף ג(2), (3), (4) טעון אישור מוסד גבוה יותר, למעט אם הוא ננקט כלפי חבר הוועד המרכזי או חבר ועדת הביקורת המרכזית, (ה) זכותו של חבר, שכלפיו ננקט צעד משמעתי, לערער בפני מוסד גבוה יותר עד לוועד המרכזי. במקרה של הוצאה מהמפלגה זכות העירעור היא עד ועידת המפלגה.

45. (א) החלטה על הוצאה מהמפלגה תיעשה רק במקרה חמור במיוחד של פגיעה מהותית במפלגה או ברכושה. היא דורשת רוב של שני-שלישים במסגרת המבררת, (ב) על ביטול חברות ועל הוצאה מהמפלגה יש למסור מייד, בצירוף הנמקה ודברי הגנתו של החבר, למוסד המפלגתי הגבוה יותר לשם אישורה, (ג) לאחר אישור הוצאתו של החבר או ביטול חברותו, יש להודיע על כך באסיפה הכללית הקרובה של הסניף ולוועד המרכזי; (ד) ההחלטה בדבר הוצאת חבר או ביטול חברותו, אם לא אושרה על ידי המוסד המפלגתי הגבוה יותר, חוזרת לדיון מחודש באירגון או במוסד בו נתקבלה. במקרה שהאירגון או המוסד הזה עומד על החלטתו הקודמת, נמסר העניין להכרעה במוסד מפלגתי גבוה יותר מן השניים; (ה) מוסד מפלגתי שהחליט על הוצאת חבר, רשאי, באישור הוועד המרכזי, לפרסם בפומבי את החלטתו.

46. הוועד המרכזי או ועד המחוז (באישור הוועד המרכזי) רשאי לזמן לבירור אירגון או מוסד מפלגתי (בתחום הכפוף לו), שפגע פגיעה חמורה בעקרונות המפלגה, בארגונה או ברכושה, או שהפר את הוראות תקנון המפלגה, ומוסמך לאחר מכן לנקוט באמצעים מתאימים, לרבות פיזורו של אירגון או מוסד זה. צעד כזה ייכלל בהתאם בדו"ח הוועד המרכזי לוועידת המפלגה או בדו"ח ועד המחוז לוועידת המחוז.