תנחומי מק"י עם מותה של המנהיגה הקומוניסטית הסודנית פאטמה אחמד אבראהים

המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י) שגירה אתמול (שני) הודעת תנחומים למפלגה הקומוניסטית הסודנית עם מותה ביום ראשון של פאטמה אחמד אבראהים – ממנהיגות המפלגה וחלוצת המאבק הפמיניסטי בארצה ובאפריקה כולה.  גם תנועת הנשים הדמוקרטיות בישראל (תנד"י) שלחה הודעת הצטרפות בצערם של הנשים בסודניות. המנוחה כיהנה משנת 1991 כיו"ר הפדרציה הבינלאומית של ארגוני הנשים הדמוקרטיות, שתנד"י נמנית עם מייסדיה.

פאטמה אחמד אבראהים נולדה בשנת 1933 בחרטום, בירת סודן, למשפחה משכילה ושמרנית. סבא שלה היה מנהל בית הספר לבנים ואימאם מסגד, אבא שלה בוגר מכללת להוראה ואמה הייתה מהראשונות במדינה שזכו ללמוד בבית ספר.

2017-08-15_201036

מנהיגת הנשים פאטמה אחמד אבראהים (צילום: אל אתיחאד)

 

אביה נרדף על ידי מנהל החינוך הבריטי כיוון שסירב ללמד את השפה האנגלית, והוא נאלץ להתפטר ולעבוד בחינוך הפרטי. ביומן מסע שלה פאטמה מספרת שההורים שלה רכשו ספרייה גדולה בבית וחייבו את הבנות והבנים לקרוא ככל האפשר.

פאטמה החלה את מסלול הפעילות הפמיניסטית כבר בתיכון, כאשר ייסדה את עיתון "החלוצה", שעסק בנושא זכויות נשים וחופש הכתיבה בעיתונות הסודאנית, שם פרסמה רשימות תחת שם בדוי. לימים היא הובילה את השביתה הנשית הראשונה בבתי הספר התיכוניים לבנות נגד הצנזורה של המדעים בספרי הלימוד והחלפתם בחומרי תפירה וניהול משק הבית.

את המאבק הפוליטי שלה החלה פאטמה אבראהים בשנת 1952 כאשר ייסדה את "איחוד נשות סודן" יחד עם מנהיגות סודאניות אחרות, אחרי שבשנת 1947 הייתה חלק מפורום הנשים המשכילות שפעל במסגרת המפלגה הקומוניסטית. היא הפכה לחברת הוועד המנהל של האיחוד ופעלה לפתוח את הרישום לפורום לכל הנשים מכל המחוזות, ולא רק למשכילות שביניהן. כמו כן היא פתחה סניפים של ארגון הנשים ברחבי המדינה, דבר שהפך את התנועה לבעלת בסיס המוני בפריסה ארצית.

כבר בשנת 1954 קואליציית הנשים בסודאן דרשה בחוקה שלה זכות מלאה של נשים להצביע ולהיבחר לפרלמנט, ונאבקה על זכות הייצוג בכל מוסדות החקיקה, במפלגות ובמוסדות הממשל, שוויון מלא בשוק העבודה ועוד.

היא פעלה למען סגירת פערי השכר בין המינים, ולמען קידום ואימון תעסוקתי שווה לנשים, מאבק בבערות, והזכות לחינוך ממלכתי חינם לכולן. עוד פעלה למען העלאת גיל הנשואים, וביטול "חוק הציות" אשר העניק לגברים אפוטרופסות מלאה על בנותיהם ובנות זוגם. בגלל מאבקו למען זכויות נשים, במיוחד הדרישות הפוליטיות, איחוד הנשים של סודן הותקף על ידי המפלגות האסלאמיות השמרניות.

אחרי ששערי העיתונות נסגרו בפני המאמרים שלה, פאטמה ערכה את המגזין  ״קול האישה״ והיה לה תפקיד משמועתי במאבק במנדט הבריטי הראשון. היא נכנסה למפלגה הקומוניסטית הסודנית והייתה חברת הוועדה המרכזית בה, המפלגה הראשונה שאפשרה חברות של נשים בשורותיה. היא המשיכה לכהן כאחד מראשי המפלגה עד מארס 2007, כאשר במהלך כינוס ביקשה להתפטר מכל תפקידיה (במפלגה, בתנועת הנשים ובארגונים נוספים). "אני מבקשת לכבד את רצוני לעזוב את כל תפקידי בהנהגה לאחר עשרות שנים פעילות. צריך לפתוח את שערי ההנהגה לדור הצעיר, בייחוד לצעירות. אל דאגה, אמשיך לפעול עד יומי האחרון, אבל כפעילה מן השורה), אמרה.

הנשים הסודניות בהנהגת פאטמה איבראהים השתתפו במהפכת אוקטובר 1964, נגד המשטר דיקטטורי של הגנרל אבראהים עבוד שהופל לאחר שעלה לשלטון באמצעות הפיכה צבאית ב-1958. בשנת 1965 היא נבחרה כחברת פרלמנט ראשונה בתולדות המדינה והובילה את השמאל הסודני. כחברת פרלמנט, בתוך ארבע שנים בלבד היא הצליחה לשנות את מעמד הנשים בארצה, והנשים קיבלו זכות מלאה בכל תחומי העבודה במדינה, כולל הצבא, המשטרה, המסחר ומערכת המשפט. עוד בין הישגיה: חוק חופשת לידה בתשלום, ביטול חוק הכפיפות לבעל, וביטול חוקי העבודה הזמניים – עובדי הקבלן.

לימים עלה לשלטון בסודאן המשטר הצבאי, ומאז נמשכה הרדיפה של עשייתה הפמיניסטית. בן-זוגה, מנהיג איגודי העובדים המפורסם שפיע אחמד אל שיח', הוצא להורג בשנת 1971 בידי הרודן הגנרל ג'עפר נומירי (נשיא סודן בין 1969 ל-1985), עמו ניהלה ישראל יחסים חשאיים במשך שנים רבות. המשטר כפה על פאטמה מעצר בית לשנתיים וחצי, ומנגנוני הביטחון אסרו ועינו אותה פעמים רבות.

פאטמה נאלצה לברוח מסודן ב-1990 והמשיכה את המאבק הפמיניסטי והמאבק למען השלום בדרום סודאן מהגולה. בשנת 1993 הוענק לה פרס האו״ם לזכויות אדם. היא השאירה מאחוריה ספרים רבים, ביניהם "הישגינו בעשרים שנה", "האישה הערבייה והשינוי החברתי", "דיון בדיני אישות", "סוגיות בתולדות האישה העובדת בסודן", "הגיעה זמן לשנות ..אבל", "ילדינו ושירותי הבריאות" ועוד.