חודשיים אחרי שהממלכה נכנסה לסגר מלא שלישי לאור התפשטות מוטציית הקורונה הבריטית, ראש הממשלה הימני בוריס ג'ונסון הכושל הציג אמש (שני) את מתווה היציאה מהסגר שיתבצע בהדרגה בחודשים הקרובים. לפי התכנית, בכל חודש תתבצע פעימה אחת של הקלות, שיאפשרו פתיחה מוחלטת של המשק עד סוף חודש יוני.
"הגיעה העת לתכנית אפס קורונה" בשער של העיתון "מורנינג סטאר"
יצוין שעד עתה בבריטניה לבדה מתו מאז פרוץ משבר הקורונה העולמי כ-120 אלף איש כתוצאה מהנגיף. נוכח בתי החולים הקורסים, הקיצוץ בתקציבי מערכת הבריאות הציבורית והתגובה המגומגמת וההפכפכה של הממשלה השמרנית בראשות בוריס ג'ונסון, השיק השמאל הבריטי תוכנית משלו להתמודדות עם המגפה. קמפיין "אפס קוביד", כפי שמכונה התוכנית, זכה בתהודה בכלי תקשורת רבים בבריטניה. במרכז התוכנית – חיסול הנגיף באמצעות סגירת בתי עסק וחנויות לא בטוחות, בידוד עצמי ומספר רב של בדיקות. יוזמי הקמפיין מצביעים על כך שהאסטרטגיה לחיסול הנגיף יושמה בהצלחה במדינות אחרות, וכי ניתן לשחזר את התוצאות בבריטניה – העומדת כעת בראש טבלת המתים מקורונה יחסית לגודל האוכלוסייה.
כיצד פורטים את אסטרטגיית אפס קוביד? הצעד הראשון הוא הטלת סגר מלא ונוקשה בניגוד למדיניות הסגר החלקי שלא נאכף בקפידה. הצעדים הנוספים כוללים הקמת מערכת בידוד, איתור ומעקב אחר חולי קורונה; סגירת כל הכניסות האוויריות והימיות לבריטניה; והבטחת הכנסה לאזרחים שיאבדו את פרנסתם, ובכך לצמצם את השפעת המשבר הכלכלי על המאבק בנגיף ועל קביעת המדיניות. לטענת השמאל, חוסר הנכונות של הממשלה השמרנית לפצות את אזרחיה הוביל לפתיחת מקומות העבודה גם כשהדבר הוביל בבירור לעלייה בתחלואה.
התוכנית מחולקת לפרקים תחת הכותרות: "אמצעים חזקים", "חירויות פרט", "סולידריות חברתית", "מקומות עבודה בטוחים" ו"פיצוי מלא לשכירים ועצמאים". מנסחיה מדגישים שמדיניות "חסינות העדר", שנקט ראש הממשלה ג'ונסון, הייתה קטסטרופלית ועלתה בחיי אדם. בראשית המשבר התנגד ג'ונסון לעטות מסכה ולנקוט אמצעי זהירות נדרשים כאחרון מכחישי הקורונה. ג'ונסון עצמו חלה בקורונה והחלים, ובכל זאת התעכב ולא נקט בצעדים הנדרשים. רק לאחרונה החל מספר המתים בבריטניה להתייצב לאחר חודשים של קטל בלתי מרוסן.
העיתון היומי הקומוניסטי הבריטי הוותיק "מורנינג סטאר" דרש בכמה מאמרי מערכת לאמץ את התוכנית "אפס קוביד", בהבהירו כי התמותה במגפה אינה גזרת גורל בלתי-נשלט, כפי שהציגו אותה פוליטיקאים שמרנים ואנשי דת ברחבי העולם. רק לאחרונה אמר שר הבריאות הבריטי מאט הנקוק, כי "בקרוב נוכל לחיות עם הנגיף כמו שאנחנו חיים עם השפעת" – עמדה שהיא נכונה, אולי, אך רק לאחר חיסון רוב האזרחים. מנגד קראה דיאן אבוט, חברת פרלמנט מטעם מפלגת הלייבור, להקמת קואליציה עם כלל הכוחות המעוניינים לאמץ את התוכנית למאבק בנגיף.
לפי התוכנית, תורכב "קואליציית אפס קוביד" מאיגודי עובדים, נציגים פוליטיים, מדענים, רופאים וגורמים נוספים המשתתפים במאבק נגד נגיף הקורונה. מטרת הקואליציה היא הגברת שיתוף הפעולה בין גורמים אלה והעמקת הקשרים ביניהם. הקואליציה תוביל קמפיין הפונה לציבור כדי לקדם את מטרות התוכנית ולצמצם את התחלואה.
תומכי "אפס קוביד" מצביעים על כך שממשלות ברחבי העולם יישמו תוכניות דומות בהצלחה: מאוסטרליה השמרנית וניו זילנד הסוציאל-דמוקרטית ועד וייטנאם הסוציאליסטית. למרות ההבדלים הפוליטיים ביניהן, המשותף לממשלות אלה, שהתמודדו בהצלחה עם הקורונה, הוא אימוץ מדיניות אחידה ומחמירה של בידוד, בדיקה והטלת סגרים בצד סיוע כלכלי לאזרחים. בניגוד לממשלת ישראל הרואה בחיסונים "פתרון קסם" ומזניחה אפיקי פעולה אחרים, מדיניות "אפס קוביד" רואה בחיסונים צעד משלים ולא בלעדי – על אחת כמה וכמה כאשר קיים מחסור עולמי בחיסונים.
לעומת זאת, למדינות שנכשלו בהתמודדות עם הקורונה דווקא יש מאפיינים פוליטיים משותפים: ארה"ב של טראמפ (חצי מיליון מתים), ברזיל של בולסונרו (רבע מיליון מתים), בריטניה של ג'ונסון (120 אלף מתים) והודו של מודי (156 אלף מתים) נקלעו למשבר תחת הנהגתם של פוליטיקאים ימנים פזיזים, אשר בחרו להתעלם מהמגפה ואף להתכחש לקיומה במקום להתמודד עמה. כולם אשמים בסדר עדיפויות שגוי, ניהול כושל וקצר בתקשורת עם הציבור.
למרבה הצער, נראה שנתניהו אימץ סדר עדיפויות דומה לזה של ידידיו הלאומנים: מחדל נתב"ג של ממשלת ישראל והזינוק במספר המתים בחודש ינואר היו תוצאה של מדיניות קלוקלת, פחדנית ואדישה. כשם שהאופוזיציה בבריטניה תובעת מהממשלה לתת את הדין על נתוני התמותה הגבוהים, כך על השמאל בישראל לדרוש מממשלת נתניהו-גנץ לגלות אחריות ולהתפטר. אך מחנה המרכז-שמאל בישראל, למרות כמה יוצאים מן הכלל, העדיף להתמקד ב"דיקטטורת הקורונה" של נתניהו תוך שהוא מבלבל בין הצעדים הנדרשים למיגור המגיפה לבין ההקשר הפוליטי. גם את ההקשר החברתי-כלכלי של משבר הקורונה פספסו רוב מבקריו של נתניהו הנמנים עם מחנה זה. מדיניותו הכושלת של נתניהו אכן מושפעת מניסיונו להימלט ממשפט, אבל אין משמעות הדבר כי מתנגדיו צריכים לפעול כמותו. יחד עם עידוד חיסון בני ה-16 ומעלה, חיוני לפצות באופן משמעותי שכירים ועצמאים שאיבדו הכנסותיהם.
זוהר אלון
