שגרירת ארצות הברית באו"ם, ניקי היילי, הצהירה (18.9): "קוריאה הצפונית תושמד אם תמשיך בהתנהלות חסרת האחריות ותוסיף לפתח נשק גרעיני וטילים בליסטיים". זו התבטאות קיצונית. אפילו בימי המלחמה הקרה לא נזכרה "השמדה" של יריבים בפי דוברים רשמיים של ארצות הברית. השגרירה, כמובן, אינה מבטאת את עמדתה הפרטית, אלא את עמדתו של ממשל טראמפ. בתקשורת האמריקאית, וכן בזו הישראלית, כבר צוטטו יועצים ביטחוניים בכירים לממשל המדברים בשבח "אופציות צבאיות להתמודדות עם המשבר בחצי האי הקוריאני".

המשבר סביב צפון קוריאה עלול להוביל למלחמה גרעינית איומה, ובכל מקרה הוא כבר מאיץ את מירוץ החימוש בדרום-מזרח אסיה.

גם באשר לאיראן, ממשל טראמפ אינו יודע מנוחה. עוד לפני היבחרו לנשיאות, וגם מאז נבחר, מתח דונלד טראמפ ביקורת חוזרת ונשנית על הסכם הגרעין עם איראן, שנחתם ב-2015 בידי קודמו בתפקיד, ברק אובמה. מאז נכנס לתפקידו, מפעיל טראמפ לחץ על המודיעין האמריקאי שישיג נתונים בדבר הפרות ההסכם מצדה של איראן, למרות שבביקורות של הסוכנות הבינלאומית לנשק אטומי (סבא"א) באיראן לא נמצאו הפרות. מטרת טראמפ  ותומכיו, לרבות ראש הממשלה נתניהו, היא להכין את הרקע לביטול הסכם הגרעין, או אפילו לתקיפה צבאית באיראן.

כדאי לזכור בהקשר זה את התנהגות ארה"ב ובעלות ברית לגבי עיראק ולוב. על אף שפקחי סבא"א לא מצאו כל ראיות לקיומו של נשק להשמדה המונית בעיראק, צבא ארה"ב פלש אליה.

גם במקרה של קדאפי בלוב, פירוק הנשק הגרעיני התברר כצורה נוספת של תוקפנות. ממשל אובמה שידל את קדאפי להתפרק מנשקו תמורת הבטחה "לשפר את היחסים", אך בפועל הופל קדאפי משלטונו בכוח.

מדיניות החוץ של ארצות הברית בעשורים האחרונים משמשת למעשה "המלצה" לממשלות עם היסטוריה של עוינות עם ארצות הברית להחזיק בנשק גרעיני על-מנת לשמור על מאזן הכוחות. ממשל טראמפ מקצין זאת.

התשובה לתכניות ומזימות טראמפ ונתניהו היא תביעה לפירוק נשק גרעיני בכלל, ובמזרח-התיכון בפרט. ממשל טראמפ הוא האויב הגדול ביותר של הפירוז מנשק גרעיני ושל השמירה על הסביבה ועל עצם קיום האנושות.