עם התקרב מועד הבחירות לכנסת, ארגוני נשים ברחבי הארץ מקיימים פאנלים וכנסים העוסקים בסוגיות שונות הקשורות בנשים ובפוליטיקה. קול בולט וייחודי הנשמע ברבים מכנסים אלה הוא זה של עאידה תומא–סלימאן (חד"ש), המועמדת מס' 5 ברשימה המשותפת. לקראת יום האישה הבינלאומי, החל ב-8 במארס, שוחחנו עם תומא–סלימאן, שהיא חברת הלשכה הפוליטית של מק"י ומנכ"לית העמותה נשים נגד אלימות.
עאידה תומא–סלימן (שלישית משמאל) יחד עם פעילות חד"ש מפיצות חומרי הסברה של הרשימה המשותפת ברחוב המרכזי של נצרת בשבוע שעבר (צילום: אל אתיחאד)
"הנשים הן קבוצה מוחלשת, אשר סובלת מאפליה מגדרית, ובמקרה של הנשים הערביות – גם מאפליה על רקע לאומי. המציאות של האפליה, בכל תחומי החיים, מביאה לכך שנשים סובלות מ-'ייצוג יתר' בכל מיני מצוקות, דוגמת עוני, אבטלה וחוסר דיור", אומרת תומא–סלימאן.
לדבריה, במערכת הבחירות לכנסת מתקיים דיון גם בנושאים הקשורים באופן ישיר לנשים – דוגמת תקיפה מינית, חופשת לידה לאימהות עובדות, אלימות כלפי נשים, וכו'. אולם שיח זה אינו מביא בחשבון את הגורמים החברתיים למצוקות אלה, אלא רק מטפל בסימפטומים: "מדוע בעצם נשים סובלות ממצוקות אלה? מה באופן בו מאורגנת החברה מייצר ומנציח את הדיכוי הזה?".
"השיח הזה מתחם את הנשים, ומתייחס אליהן בצורה סטריאוטיפית: כאילו השאלות האלה הן השאלות היחידות המעסיקות את הנשים, וכאילו אין להן אפשרות להבין את המורכבות הפוליטית ולעסוק בנושאים שהם שורש הבעיות במדינה ובחברה", הוסיפה.
אז כיצד צריך להתנהל שיח פמיניסטי במערכת הבחירות הנוכחית? לתומא–סלימאן יש עמדה ברורה: "אי אפשר לדבר על הדיכוי הייחודי ממנו סובלות נשים, מבלי להתייחס לחברה כמכלול, על שלל הדיכויים שיש בה. צריך לדבר על כך שההון עושק את העובדים, שהכלכלה הקפיטליסטית מעשירה את המעטים על חשבון הרבים, שצרכים אנושיים בסיסיים דוגמת דיור, בריאות ותחבורה ציבורית – זוכים בתקציבים מועטים. כל אלה הן בעיות חברתיות, ובמיוחד – בעיות של נשים".
לדברי תומא–סלימאן, כדי להשיג שוויון מלא לנשים, אין להסתפק במאבקים נקודתיים בנושאים הנתפסים באופן מסורתי כ-"נושאים של נשים", אלא "יש לנהל מאבק על דמותה של החברה שלנו ועל אופיו של השלטון הפוליטי במדינה. אם נגביל את הנשים למאבקים 'נשיים' בלבד, נעשה בכך עוול לנשים וליכולת שלהן להתארגן ולהיאבק".
