העברת שגרירות ארצות-הברית לירושלים היא צעד נוסף במימוש סיפוח השטחים הכבושים, מכשול נוסף בדרך לעצמאות הפלסטינית ותקיעת אצבע בעינו של העולם הערבי   והמוסלמי כולו. כפי שידוע היה מראש, צעד זה הצית מחאה עממית רחבה בשטחים הכבושים. הצבא הישראלי הגיב להפגנות ההמונים בעזה, שתוארכו ליום הנכבה כחלק מסדרת תהלוכות השיבה, בירי מסיבי של אש חיה (עד סגירת גיליון זה נורו למוות 53 מפגינים). בתגובה להרג ההמוני בעזה ולהעברת השגרירות של ארה"ב לירושלים, נערכו הפגנות זעם בנצרת, בשפרעם, בחיפה וביפו.

מאות הפגינו בשכונת ארנונה הירושלמית, סמוך לטקס העברת השגרירות, ונתקלו באלימות משטרתית. שוטרים הכו את משתתפי ההפגנה, לרבות חברי כנסת מהרשימה המשותפת וראשי ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל, וקרעו לגזרים שלטי מחאה שהניפו. 11 מפגינים נעצרו, שעה שנתניהו נשא נאום נבוב נוסף בטקס שנערך בסמוך והשמיע דברי חנופה לכתובתו של נשיא ארה"ב, טראמפ, ששיגר לטקס את ברכתו המצולמת.

מול מנהיגי הימין הציני המשקרים לציבור הישראלי כאילו "ירושלים אוחדה לה יחדיו", למרות שגם הם יודעים כי ירושלים נותרת מחולקת ומסוכסכת ומתנהלות בה שתי מערכות חוק נפרדות, לישראלים ולפלסטינים – מציעים הדואגים לעתיד העמים דרך אחרת: חופש, צדק, שוויון ושלום לכל תושבי העיר.

במקום לומר את האמת ולמלא את תפקידם כאופוזיציה, מצטרפים חברי הכנסת של המחנה הציוני ל"מסיבה" של טראמפ ונתניהו, ואפילו מלינים על שלא הוזמנו אליה: "זהו אירוע היסטורי, גם אם יש בו נפיצות מסוימת, ואסור שירושלים תיתפש כבירתו של צד פוליטי אחד. אני נרגשת ושמחה שיכולתי להשפיע על מקומם של חברי הכנסת באירוע", התמוגגה השבוע ח"כ איילת נחמיאס-ורבין (המחנה הציוני) מוכת העיוורון.

מאחורי המאבק הצודק על עתידה של ירושלים כבירת שתי מדינות, ישראל ופלסטין, עומדים המוני העם הפלסטיני, שוחרי השלום בישראל ורוב אומות העולם. לכן סופו של המאבק הזה – לנצח. ממשלת הימין, שלא הסתפקה בפרובוקציית העברת השגרירות האמריקאית לירושלים, נתנה הוראה לצבא להצית את האזור בהפצצות בסוריה, בהפצצות תכופות ברצועה ובהרג עשרות מפגינים בעזה, שם צוברת המחאה העממית תאוצה.

ממשלת ישראל, בגיבויו המלא של ממשל טראמפ ובעידודו, עושה כל שביכולתה כדי לדכא, לזרוע הרס ולגרור את האזור כולו, לרבות איראן, למלחמה. לא לליבוי האש, די למצור על עזה, די לכיבוש ודי למרחץ הדמים!