בדרך כלל, חלוקת התיקים בין השרים נעשית רק לאחר הבחירות, בתהליך הרכבת הממשלה. אולם עוד בטרם הבחירות, הסתובב בארץ אדם אחד שידע בוודאות, על סמך התחייבות פומבית בתקשורת, כי אם נתניהו ירכיב את ממשלתו הבאה, מובטח לו תפקיד שר, והוא גם ידע בראש איזה משרד יעמוד. הכוונה היא למשה כחלון, יו"ר מפלגת "כולנו", שנתניהו התחייב פומבית כי ימנה אותו לשר האוצר בממשלתו, ולא משנה בכמה מנדטים תזכה מפלגתו!

למשה כחלון הודבק הדימוי "חברתי". מדוע? ביוני 2011, רגע לפני פרוץ המחאה החברתית, אמר נתניהו לשרי ממשלתו "תהיו כחלונים", וזאת לאחר ששר התקשורת כחלון הוביל להפחתת חשבונות הטלפון הנייד.

אבל כחלון "החברתי" כיהן כבר אז, כחצי שנה, בתפקידו השני והמשני – שר הרווחה. מה היה פועלו בראש משרד זה? כאשר פרצה שביתת העובדות הסוציאליות – התייצב נגדה. כאשר התריעו באוזניו על המשבר במערך שירותי הרווחה ועל נזקי ההפרטה – לא פעל לשנות את המצב. וכאשר הממשלה סירבה להיענות לדרישות המחאה החברתית – לא ראה בכך סיבה להתפטר ממנה.

מבדיקה שערך "המשמר החברתי" על הצבעותיו בכנסת ה-18, הסתבר כי רק בשליש מההצבעות בהן השתתף בכנסת תמך כחלון במדיניות חברתית–כלכלית מתקדמת. בין הצעות החוק להן כחלון התנגד: פטור ממע"מ לזוגות צעירים בקניית דירה ראשונה, העלאת קצבת הזקנה, כפל קצבאות בקצבת זקנה וקצבת נכות, זיכוי וניכוי במס הכנסה על הוצאות טיפול בילדים, הקמת מקלטים לנשים מוכות ותקצובם, הלוואות מסובסדות לזכאים לסיוע בדיור, הקמת מעונות יום במקומות העבודה, איסור חברות בדירקטוריון של בנק ושל חברה ציבורית נוספת כדי למנוע ניגודי אינטרסים, ופטור ממע"מ על מים וביוב.

יתר–על–כן, כחלון הקיף עצמו בגורמים המחוברים לחוגי ההון ונעזר בהם במהלך קמפיין הבחירות שלו. בתחקיר שפרסם המוסף הכלכלי "דה מרקר" לפני הבחירות 14.12.2014), תוארה המפה המסועפת של מקורבים בהם בחר להקיף עצמו: "אחד מחבריו הוותיקים של כחלון, עוד בטרם הצטרף לפוליטיקה, הוא קובי מימון. מימון מתגורר בחו"ל ושולט באמצעות מבנה אחזקות מורכב בקבוצת אנרגיה ונדל"ן הכוללת את ישראמקו , חברה הפועלת בתחום חיפושי נפט וגז והפקתם בישראל. בעבר נמנע כחלון מהשתתפות בהצבעות בנושא הגז הטבעי בכנסת… חבר נוסף במטה הבחירות הוא אבי גבאי, ששימש בעבר כמנכ"ל בזק, בעת שכחלון היה שר התקשורת".

כשנרשמה מפלגת "כולנו" אצל רשם המפלגות, אחד מבין מייסדיה היה צחי גבריאלי, ששימש בעבר כיועץ לראשי הממשלה אהוד אולמרט ואריאל שרון. "אחיו, חיים גבריאלי, הוא לשעבר מנכ"ל אי.די.בי. והיה גם יד ימינו של נוחי דנקנר… בין הפעילים של כחלון גם יריב מוזס, בנם של תמי מוזס – אחותו של ארנון (נוני) מוזס, מו"ל ידיעות אחרונות – ודדי בורוביץ', מבעלי אל על".

בהיותו בליכוד, כחלון נמנה עם האגף הימני–הניצי וכרת ברית עם משה פייגלין והמתנחלים בפריימריז שהיו במפלגתו הקודמת. לכן, גם בממשלה הבאה הוא אינו צפוי לתמוך בהתקדמות להסדר מדיני עם הפלסטינים או להתנגד למלחמות – דבר שמשמעותו לא רק תמיכה בהמשך מעגל הדמים, אלא גם בעל השלכות קשות לחברה בישראל.

א"ו

הרשימה מתפרסמת בגיליון השבוע של "זו הדרך"