שלושה מיליון בני אדם לכודים במחוז אידליב: הסלמה בלחימה בצפון סוריה

מלחמת האזרחים בסוריה נכנסת לשנתה התשיעית, וקצה עדיין אינו נראה באופק. בחודש האחרון גובר החיכוך בין צבא תורכיה לבין הצבא הסורי, הנתמך בידי רוסיה. ארגוני הסיוע הבינלאומיים טוענים שכ-900,000 פליטים נאלצו לברוח שוב ממחסותיהם, בתנאי קור מקפיא, בגלל ההפצצות באזור אידליב שבצפון מערב סוריה.

חיילי תורכיה מפטרלים בצפון סוריה (צילום: ויקימדיה)

 

נשיא תורכיה ארדואן איים במכת תגובה על הצבא הסורי, אם זה לא ייסוג עד סוף פברואר מעמדות שכבש לאחרונה במחוז אידליב. כוחות שריון וארטילריה תורכיים גדולים כבר מרוכזים במחוז הטאי הסמוך לגבול, וכן בשטחים בצפון סוריה המצויים תחת שליטת תורכיה ובעלי בריתה המקומיים.

ב-5 במרס תתקיים פגישת פסגה בין נציגי תורכיה, רוסיה, גרמניה וצרפת לתכנון מפת דרכים לפתרון בסוריה. תורכיה (שבשטחה כ-4 מיליון פליטים מסוריה) ומדינות האיחוד האירופי חוששות מגל פליטים נוסף העלול להגיע לשטחן כתוצאה מהקרבות באזור אידליב. ממשלת תורכיה נבהלה מהדרדרות היחסים עם רוסיה, וכעת מנסה לתקן את יחסיה המעורערים עם נאט"ו.

תורכיה התערבה בסוריה במטרה להפיל את הנשיא בשאר אלאסד עוד בתחילת מלחמת האזרחים. באוגוסט 2016 פלשו כוחות תורכיים לשטח סוריה, לכאורה נגד דאע"ש, אך הם פעלו בעיקר נגד השתלטות הכוחות הכורדיים על אזורים שפונו מדאע"ש בצפון ובמזרח סוריה. ב-2017 הקימו התורכים נקודות תצפית באידליב וב-2018 הרחיבו את אחיזתם ברצועת שטח בעומק כ-35 ק"מ לאורך הגבול בין המדינות, תוך שליטה על הכביש המרכזי המחבר את צפון סוריה ממערב למזרח (אם-4). תורכיה גם החלה ליישב פליטים סורים באזור הכבוש, במטרה לדלל את האוכלוסייה הכורדית החיה בו.

כאשר השתלט אסד, בעקבות התערבות רוסיה במלחמה ב-2015, על מרכזי המורדים בדמשק, בחמה ובדרעא, נותר מחוז אידליב מרכז ההתנגדות האחרון לשלטון אסד. רבים ממתנגדי המשטר ברחו לאידליב, ואוכלוסיית המחוז גדלה ממיליון ליותר משלושה מיליון תושבים. קשה כיום להפריד בין תושבים ותיקים של אידליב לבין פליטים מאזורים אחרים ולוחמים נגד אסד ובני משפחותיהם.

במסגרת מאמצי האו"ם לסיים את המלחמה, בשנים 2017 -2019 ניסו רוסיה, איראן ותורכיה לתווך הסכם הפסקת אש בסוריה, במה שנודע כ"תהליך אסטנה" (בירת קזחסטאן, ששמה שונה לאחרונה לנור-סולטאן). במו"מ, שכלל סבבים רבים, ניסו הצדדים להגיע להסכמות בדבר הפסקת אש, פיקוח, פירוק מנשק, חילופי שבויים וצעדים הומניטריים אחרים. במסגרת תהליך זה הגיעו בספטמבר 2018 הנשיאים פוטין וארדואן להסכם לגבי אזור חיץ באידליב, שבמסגרתו תפקח תורכיה על הרחקת המורדים ופירוק נשקם.  הבעיה   היא   שהמורדים   באידליב   כוללים   עשרות   קבוצות שונות. הדומיננטית שבהן היא היאת תחריר א-שאם, שהיא גלגול של ג'בהת א-נוסרה הג'יהאדיסטית, שהיא עצמה שלוחה של אלקאעדה. קבוצה זו ופלגים ג'יהאדיסטיים אחרים אינם מוכנים לקבל את התנאים שהוסכמו באסטנה  וממשיכים להילחם. בין הג'יהאדיסטים ישנן גם מתנדבים במספר משמעותי שהגיעו מסין, מהקווקז, מאפגניסטאן וממקומות אחרים בעולם המוסלמי. לרבים מהם אין לאן לחזור, שכן הם צפויים לכליאה ממושכת אם ישובו לארצותיהם. מסיבות אלה, הפסקת האש, פירוק הקבוצות מנשק כבד והרחקתן מהאזור לא יצאו לפועל. בתנאים אלה ממשיך הצבא הסורי במתקפותיו, ורוסיה מסייעת לו באמצעות מתקפות אוויריות.

בדצמבר 2019 נפגשו שוב נציגי תורכיה, איראן ורוסיה בקזחסטאן, אך לא הצליחו להגיע להסכמה בדבר הפסקת אש. לאחר הכישלון הדיפלומטי, החל הצבא הסורי, בתמיכה אווירית רוסית, בהתקפה שבה כבש  שטחים בדרום אידליב. עד כה צמצם הצבא כבר ב-20% את מובלעת אידליב, והוא מוסיף להתקדם. לאחרונה שחרר הצבא הסורי את חלקו  הצפוני של כביש אמ-5 – ציר התנועה המרכזי המוליך מדרום סוריה לצפונה, בין המרכזים העירוניים הגדולים של דמשק וחלב. את פתיחתו לתנועה אזרחית מציג משטר אסד כהישג משמעותי, אך לא ברור אם זה יישאר בשליטתו אם תורכיה תממש את האיום במתקפת נגד.

בחודש האחרון נהרגו בלחימה 16 חיילים תורכים וציוד תורכי רב הושמד. נראה כי מספר החיילים הסוריים שנהרגו היה גדול בהרבה, אם כי אין על כך דיווחים מדויקים. בהיעדר פתרון פוליטי באופק, צפויה המלחמה בסוריה להמשיך לגבות קורבנות בשני הצדדים – ויותר מכל בקרב האוכלוסייה האזרחית הנצורה במחוז אידליב.

אבישי ארליך

הרשימה מתפרסמת בגיליון השבוע של "זו הדרך"