בחודש מאי יצא לאור הגיליון העשירי של כתב העת "הו!", בעריכת דורי מנור, שכלל, בין היתר, אסופה של שירים במלאות מאה שנים למלחמת העולם הראשונה. אירוע ההשקה של הגיליון החדש נדחה, בין היתר בגלל המלחמה בעזה. למרות הדחייה, מנור אופטימי. "בשנה הקרובה נקיים סדרת אירועים ברחבי הארץ, כיוון שהגיליון הנוכחי של 'הו!' הוא לא רק גיליון עשירי, אלא גם מציין מלאות עשור להקמת כתב העת", מספר מנור. "בכוונתנו לקיים גם אירועים במקומות קטנים, דוגמת חנויות ספרים פרטיות, כדי שאפשר יהיה לקיים שיח אינטימי".

כיצד אתה רואה את העובדה שגיליון המוקדש לשירת מלחמת העולם הראשונה פוגש את המלחמה בעזה?

מדהים לראות עד כמה תכני הגיליון נהיו פתאום רלוונטיים יותר. ברור שכאשר החלטנו להתייחס לתאריך העגול של 100 שנים למלחמת העולם הראשונה, ידענו שיש מימד אקטואלי לפרסום ראשון של תרגומים חדשים לשירים מאותה המלחמה.

זה מציף על פני השטח שאלות עקרוניות: כיצד מתמודדת שירה עם מצב מלחמתי? האם יש אפשרות לכתוב שירה פוליטית אפקטיבית? אלה שאלות שהן על-זמניות, והעיסוק במלחמת העולם הראשונה נותן לנו דוגמאות ארכיטיפיות. זו מלחמה שבשירים שלה אפשר למצוא הכול. זו מלחמה שאם יש משהו טוב אחד שקרה כתוצאה מהזוועות שלה, זה שהיא עשתה נפלאות לשירה. שירי מלחמת העולם הראשונה כוללים שירים פטריוטיים – שמבחינה מוסרית הם איומים ונוראים, אבל חלקם, למגינת הלב, הם שירים נפלאים. במקביל, יש גם שירים פציפיסטיים ושירים סאטיריים.

הגיליון העשירי של "הו!" מכיל כותבים צעירים לצד מבוגרים. האם הייתה זו כוונתכם כשהרכבתם את תכני הגיליון?

המטרה המוצהרת שלנו בהקמת "הו!" היא להעמיד דור חדש של כותבים על במת השירה והפרוזה העברית, לגלות כותבים חדשים ומוכשרים שלא היו מקבלים במה באופן אחר, ולהאיר עליהם זרקור. במכוון נמנענו מלפרסם יצירות של כותבים, גם אם הם טובים, שבלאו הכי יש להם במה בה הם יכולים לפרסם מיצירותיהם לאורך זמן.

דוגמא נוספת לגישה המנחה אותנו: אני בקשר טוב עם יהושע קנז ואוהב את הכתיבה שלו. אם הייתי מבקש ממנו סיפור קצר עבור "הו!", אני מניח שהוא היה נותן. אבל העדפתי לפרסם דווקא תרגומים משלו לשירה צרפתית. מה שעניין אותי זה שאנשים שבלאו הכי מפרסמים, יעשו שם משהו אחר. כתב העת "הו!" מקפיד להציג גלריה חדשה של אפשרויות לכתיבה ושל כותבים אופציונאליים.

אורי וולטמן

ערב חגיגי לכבוד צאת הגיליון העשירי של כתב העת "הו!", יום ה', 18 בספטמבר, בשעה 20:00, בגינה של בית ביאליק (רח' ביאליק 22, תל-אביב). כניסה: 45 ש"ח.

משתתפים: קובי מידן, שלומי שבן, נינט טייב ומאיה בלזיצמן, שמעון אדף, דורי מנור, יערה שחורי, מתן חרמוני, דרור בורשטיין, אילי אבידן, שחר מריו מרדכי, דודו ניאו בוחבוט, אנה הרמן, אפרת מישורי, לילך נתנאל, מעין אבן, סיון בסקין, דורית שילה, יאיר דברת.

לעמוד הפייסבוק של האירוע: https://www.facebook.com/events/933945306620155/

 

 

מחול המוות 1916 / הוּגוֹ בָּאל

מגרמנית: יונתן שאבי

 

הֵן כָּךְ נָמוּת, הֵן כָּךְ נָמוּת

נָמוּת יוֹמָם וָלַיִל,

נִתְמַסֵּר לַמָּוֶת כִּי הוּא נָעִים.

בֹּקֶר – עוֹד מֻכֵּי חֲלוֹם

יוֹם – וּכְבָר נִגְמַר

עֶרֶב – כְּבָר בָּעֹמֶק, שׁוֹכְנֵי עָפָר.

 

הַקְּרָב הוּא לָנוּ כְּמוֹ בּוֹרְדֵּל

מִדָּם הוּא אוֹר שִׁמְשֵׁנוּ

מָוֶת סִסְמָתֵנוּ, מוֹפֵת וָאוֹת.

נַעֲזֹב נָשִׁים וָטַף

אֵין בָּהֶם עִנְיָן!

אִם אַךְ רַק עָלֵינוּ הָעָם נִשְׁעָן!

 

הֵן כָּךְ נִרְצַח, הֵן כָּךְ נִרְצַח

נִרְצַח יוֹמָם וָלַיִל

אֶת רֵעֵינוּ בִּמְחוֹלוֹת מֵתִים.

אָח, יָגֵן גּוּפְךָ עָלַי!

אָח, הַרְחֵב חָזְךָ!

אָח, אַתָּה שֶׁעוֹד תִּפֹּל אֶל מוֹתְךָ.

 

לֹא נִתְרַעֵם וְלֹא נִרְטֹן

נִשְׁתֹּק יוֹמָם וָלַיִל

עַד שֶׁיִּתְפּוֹקֵק הָאַגָּן סוֹפִית.

מִשְׁכָּבֵנוּ הוּא קָשֶׁה

לֶחֶם לָנוּ תָּם

גַּם הָאֵל הַטּוֹב מְגֹאָל בַּדָּם.

 

נוֹדֶה לְךָ, נוֹדֶה לְךָ,

מַר קַיְזֶר עַל הַחֶסֶד

כִּי בָּחַרְתָּ בָּנוּ לְמוֹת קָרְבָּן.

שַׁן לְךָ שְׁנַת יְשָׁרִים,

עַד אוֹתְךָ יָעִיר

פֶּגֶר זֶה, שֶׁדֶּשֶׁא אוֹתוֹ מַסְתִּיר.