מגפת הקורונה, אשר הובילה להתכווצות בפעילות הכלכלית, פגשה באי שוויון מגדרי – חברתי וכלכלי, שקדם לה. עוד טרם המשבר נשים וגברים איישו עמדות שונות בכלכלה ובשוק העבודה: בהשוואה לגברים, נשים בממוצע מרוכזות בענפים ובסקטורים תעסוקתיים המתגמלים פחות וממוקמות נמוך יותר בהיררכיות הארגוניות. על כך נאמר ממסמך מיוחד שפרסם מרכז אדוה.

עובדות בצוותי מד"א בעת משבר הקורונה (צילום: מד"א)

עם פרוץ מגפת הקורונה נסגרו מקומות עבודה רבים, ששלחו את עובדיהם לחופשה ללא תשלום או לפיטורים. אלא ששיעורן של הנשים שעבודתן הופסקה היה גבוה יותר. לפי נתונים שפורסמו בדו"ח הכלכלנית הראשית בתחילת יוני, עד השבוע הראשון של אפריל הופסקה עבודתן של 21% מהנשים המועסקות כשכירות לעומת 16% מהגברים. בתוך כך הופסקה עבודתן של 30% מהנשים החרדיות ושל 18% מהנשים הערביות. ועוד "משבר הקורונה פגע יותר במי ששכרם נמוך ממילא: הדבר נכון ביתר שאת בקרב נשים – המהוות גם בימים שבשגרה רוב בקרב משתכרי שכר נמוך. בהתאם, דמי האבטלה שקיבלו נשים עם הפסקת עבודתן היו נמוכים יותר", נאמר במסמך.

נתונים אלו פורסמו במסמך מאת ד"ר יעל חסון ממרכז אדוה והדס בן–אליהו ממרכז "יודעת" ומרכז "שוות" ממכון ון–ליר. המסמך סוקר את ההשלכות של מגפת הקורונה על נשים בישראל במספר היבטים: עבודה ללא שכר, תעסוקה, ביטחון סוציאלי, אלימות וייצוג במוקדי קבלת החלטות.

לעיון במסמך: https://adva.org/he/corona-womenreport