שיחה עם יעל סיני מכוח לעובדים: ועדים נשיים עושים דברים אחרת

הארגון "כוח לעובדים" הוקם ב-2007 כארגון עובדים דמוקרטי, המסייע להתארגנות עובדים במקומות עבודה לא מאורגנים. תנופת ההתארגנויות החדשות שהביא עמו הארגון הייתה אחד הגורמים להפניית מאמצים גדולים יותר להתארגנויות עובדים חדשות גם מצד ההסתדרות, ארגון העובדים המרכזי והוותיק. לכבוד יום הפועלים הבינלאומי, שוחחתי עם יעל סיני, רכזת בארגון.

מה עיקר פעולתך כרכזת ב"כוח לעובדים"?

עיקר תפקידי הוא קליטה וליווי של התארגנויות מקומיות. אני פוגשת קבוצות עובדים ועובדות שפנו, מספרת להן על התהליך המורכב והאמיץ שהם נכנסים אליו. לאחר שיחת תיאום ציפיות, אני מצמידה להתארגנות ליווי ארגוני ומשפטי. התארגנות חדשה משמעה קודם כל לצרף אנשים – החוק מורה שלפחות שליש מהעובדים והעובדות במקום העבודה צריכים להצטרף לארגון העובדים, כדי שניתן יהיה לחייב את המעסיק לשבת למשא ומתן על תנאי ההעסקה. לאחר ההגעה למעמד היציגות (החתמת שליש מהעובדים), מכשירים צוות משא ומתן עם ההנהלה על תנאי העבודה, ומלווים אותם בכל התהליך. לעיתים ועד העובדים נעזר בנו כדי להפעיל שרירים אל מול המעסיק במאמץ לחתום על הסכם קיבוצי שיסדיר וישפר את תנאי ההעסקה.

כמה דוגמאות של מאבקים שיצא לך ללוות השנה

מרגש במיוחד השנה הוא מאבק 65 המגשרים והמנחים מקהילת יוצאי אתיופיה, העובדים בבתי ספר בסיוע ובגישור בין תלמידים מהקהילה לבין המשפחות והמורים. במסגרת תפקידם, הם מלווים תלמידים פרטנית ומנחים קבוצות. אך בניגוד לשאר עובדי החינוך בבית הספר, המגשרים והמנחים הועסקו בקבלנות באמצעות מכרז של משרד החינוך המתחדש כל כמה שנים.

2016-04-21_191024

יעל סיני (צילום: כוח לעובדים)

העובדים הצטרפו לכוח לעובדים ודורשים העסקה ישירה כעובדי משרד החינוך. לפני כמה ימים נפגשנו עם שר החינוך, נפתלי בנט, שהבטיח שיקלוט אותם כעובדי המשרד עוד השנה. כמובן שיש עוד לא מעט קצוות לסגור, אבל בהחלט יש כאן הישג מדהים. אנחנו מלווים היום גם כ-500 עובדי חברת בת של עיריית חולון המפעילה את המוזיאונים ומוסדות התרבות בעיר. הוועד כולל נציגות של עובדים מכל מסגרת כולל נציג כבד ראייה העובד בתערוכה "דיאלוג בחשיכה" ונציגה כבדת שמיעה העובדת בתערוכה "הזמנה לשקט". מלבד שני ועדים אלו המטה מלווה סגלים בארבע מכללות מתוקצבות, חברת הייטק אחת ועוד.

האם נשים מצליחות לתפוס מקומות של הנהגה במסגרת ההתארגנויות שאת עובדת עמן?

יצא לי לפגוש ועדים של מקצועות מובהקים נשיים שמובילות נשים, כמו למשל איגודים של מטפלות ושל עובדות הוראה. אני חייבת לציין שהשיח בוועדים הנשיים הרבה יותר נעים, שוויוני ומכיל מזה הנהוג בוועדים שמובילים גברים. בוועדים גבריים רואים פעמים רבות קרבות אגו ובניית היררכיה קשיחה ומקובעת בתוך הוועד, בעוד שבוועדים נשיים אנחנו מצליחות לעשות דברים אחרת.

במקומות שהמגדרים מעורבים אני רואה הרבה פעמים שהנשים מתמידות יותר ומצליחות להוביל מאבקים מדהימים. דוגמאות לכך המאבק של עובדי ההוראה במכללת שנקר והמאבק של המכללה האקדמית ת"איפו. בשני המאבקים, נשים הובילו את השביתות הגדולות בצורה מעוררת הערצה, וזאת למרות שמקום העבודה מעורב. במכללה האקדמית ת"איפו שתיים מחברות הוועד היו בהריון, יצאו לחופשת לידה, חזרו לוועד בתהליך ההתארגנות, והתמידו בו עד ההגעה להסכם הקיבוצי, בעוד שאיש מהגברים שהיו בקבוצה היוזמת לא נותר לחגוג את ההישג המדהים. נשים פשוט עושות דברים אחרת וזה נהדר.

ארגוני העובדים נחשבים כתחום פעילות גברי בדרך כלל, ואת נמצאת בתפקיד ראשי ומוביל בארגון עובדים גדול. האם את מרגישה בקושי הנובע מהיותך אישה בסביבה כזו? האם יש בעצם בחירתך לתפקיד כדי לשנות את מודל השליטה הגברי בארגוני עובדים?

אני חושבת שבאופן כללי חל בארגון תהליך מדהים. לא פשוט לנשים להיכנס לתחום ארגוני העובדים, לא רק מפני שכולם בהנהגה גברים, אלא גם הטרמינולוגיה סביב איגודי עובדים היא טרמינולוגיה גברית של "מאבק", "שרירים", "להראות כוח" ו"ניצחונות".

זמן קצר לאחר ייסודו של הארגון, אני וכמה מפעילותיו הקמנו יחד את הפורום הפמיניסטי ב"כוח לעובדים", ואפשר לומר שהתחוללה מהפכה של ממש בארגון. שמנו דגש במספר השכירות בארגון, שעלה מעובדת שכירה אחת ל-60% מכלל המועסקים בו היום. לאחר מכן דרשנו להשוות את מספר הנציגים והנציגות בהנהגת הארגון הנבחרת. ההבדל מורגש בכל יום: תהליכי קבלת ההחלטות, השקיפות, הטרמינולוגיה, כולם מקבלים פרספקטיבה פמיניסטית.

הצעד הבא מבחינתנו, אותו כבר התחלנו ליישם, יהיה להביא לשולחן המשא ומתן ולהסכמים הקיבוציים נושאים פמיניסטיים בקשורים בשוויון במקום העבודה, במניעת התעמרות והטרדות מיניות, במשרות מותאמות להורות ועוד.

הריאיון פורסם בגיליון השבוע של "זו הדרך"