שופטי בג"ץ מתחו הבוקר (חמישי) ביקורת על השימוש הנרחב של ממשלה המעבר הימנית בתקנות לשעת חירום במאבק במגיפת הקורונה, חרף העובדה שהכנסת כבר מתפקדת ויכולה לדון בחקיקה. הדיון בבג"ץ היום נערך במסגרת עתירה שהגישו הרשימה המשותפת ומרכז עדאלה, שיוצגו על ידי עו"ד חסן ג'בארין. הטענה בעתירות היא כי הממשלה לא יכולה להמשיך להתקין תקנות לשעת חירום, תוך עקיפת הכנסת, כשזו כבר הושבעה והחלה לתפקד. עוד נטען כי יש צורך בהכרזה ספציפית על מצב חירום בשל משבר הקורונה, והממשלה לא יכולה להסתמך בנושא זה על מצב החירום הביטחוני שהוכרז ב-1948, ומעולם לא בוטל.
העתירות נידונו בפני הרכב מורחב של הנשיאה אסתר חיות והשופטים חנן מלצר, עוזי פוגלמן, יצחק עמית וניל הנדל. נציג היועמ"ש, עו"ד נחי בן אור ממחלקת הבג"צים בפרקליטות, טען כי "חלק מהתקנות הן שינוי של תקנות קודמות בהתאם למצב בשטח ולהתפשטות המגפה ושתיקונים כאלו לא יכולים להיעשות בחקיקה ראשית". השופטים לא השתכנעו וסברו כי נכון יהיה לחוקק חוק שיסמיך את הממשלה לפעול במצבים מסוימים. למשל, שהכנסת תקבע להכרזה "על אזור מוגבל" וכן את המשמעויות של הכרזה כזו – ואילו הממשלה תשתמש בסמכות הזו לפי הצורך, ותכריז על אזורים כאלה, כפי שנעשה בעיר בני ברק.
השופט מלצר התייחס לעובדה שהתקנות משתנות ומעודכנות חדשות לבקרים, וללא הליך מסודר של חקיקה הציבור מתקשה לעקוב. "יש כל כך ריבוי של תקנות שאז מאבדים שליטה. שיהיה תקנות שעת חירום ומעקב, אם מאריכים, משנים, מתחלפים בהצעת חוק – מה קורה? יש כאוס בכל הרמות". בדיון הוזכר גם מכתבו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שפנה לראש ממשלת המעבר, בנימין נתניהו, כבר לפני יותר מחודש וטען כי ישנה בעייתיות רבה בהמשך השימוש בתקנות לשעת חירום, כאשר ניתן לקדם חקיקה רגילה. "אנחנו מצפים מהיועץ, לפי מה שהוא כתב, שלא תבואו מחר ותוציאו עוד תקנות לשעת חירום", אמר השופט פוגלמן לעו"ד בן אור.
בחודשים האחרונים הפגיעה במדינה בזכות לפרטיות עוררה סערה, בעקבות השימוש באיכונים סלולריים באמצעות התקנות לשעת חירום על ידי שב"כ ומשטרה למאבק בקורונה. תחקיר שפורסם הבוקר באתר "וואלה" חשף כי בידי המשטרה מאגר מידע עצום על תנועות של אזרחים שאינם חשודים בדבר. עצם קיום המאגר והשימוש בו אינם מוסדרים בחוק, ואפילו לא בנוהל משטרתי פנימי. על פי מסמכי המשטרה עצמה, נראה שהמאגר לא נרשם אצל רשם מאגרי המידע, בניגוד להנחיית משרד המשפטים. למעשה, ככל הידוע אין שום פיקוח על השימוש המשטרתי במאגר.
לתחקיר שפורסם ב"וואלה":
