הבוקר (שישי) שוחררו מהכלא עובדת פיליפינית אמילי, ושתי בנותיה הישראליות סטפני וסטנלי, תלמידות כיתות ב' ו–ג' בקמפוס ביאליק רוגוזין בדרום תל–אביב. ביום רביעי עצרו פקחי ההגירה את העובדת ואת שתי בנותיה וכלאו אותן בבית הסוהר גבעון ברמלה. ח"כ עופר כסיף (חד"ש – הרשימה המשותפת) שחשף את דבר מעצרם מסר "כליאת ילדים היא פעולה סדיסטית ופושעת, ומדיניות משרד ההגירה של מנהיג ש"ס, שר הפנים אריה דרעי, היא התעללות בלתי חוקית בילדים".

העובדת הפיליפינית אמילי, ושתי בנותיה הישראליות סטפני וסטנלי ששוחררו הבוקר מכלא גבעון (צילום: UCI)

עורכת הדין מיכל מינסקי ממשרד פישר בכר לקחה על עצמה את ייצוג המשפחה בהתנדבות, ועתרה באופן דחוף לבית הדין לביקורת משמורת, אך הדיינת לירון קריספין בוקר החליטה שלא להתערב לפני השבוע הבא. רשות ההגירה עמדה על כך שהילדות ואימן יישארו בכלא, עד שתופקד ערבות על סך 30 אלף שקל במזומן, על אף שלאם לא הייתה כל דרך לשלם את הערבות. בזכות נדיבותם של תורמים ותורמות רבים, התמיכה המיוחדת של קהילת בית הספר, ועזרתם של מתנדבים ומתנדבות בארגון "ילדי ישראל" ((UCI, הערבות הופקדה, והמשפחה שוחררה. מהארגון נמסר כי "רשות ההגירה מאיימת לגרש את המשפחה בעוד כארבעה שבועות, כך שהמאבק שלה רק החל, אך אנחנו נעמוד לצדה לכל אורך הדרך".

על שחרורן מסרה אחת מפעילות הארגון "הבוקר הדלת הכבדה נפתחת, ושתי ילדות קטנות יוצאות מתוך הכלא, מביטות החוצה ואוחזות חזק בידיים של אמא. ואז מגיע הרגע, והפחד בעיניים הופך לשמחה גדולה. זהו, הולכים הביתה. מחר צופים. ועוד מעט פורים. הלילה לא נישן בכלא. שתי ילדות קטנות הולכות מהר יותר, הולכות, רצות החוצה, אל החופש. ופתאום כל הכוח הזה שהפעילו נגדן, כל המנגנון העצום הזה, שפועל לילה ויום כדי ללכוד, לכלוא ולעקור מהארץ את הילדות שגדלו בה כל חייהן, הכל נראה קטן כל כך, לעומת השמחה הגדולה הזאת של הילדות. עוד כמה צעדים והצל של גדרות התיל ומגדלי השמירה נעלם, ונשאר רק אור גדול, לכל אורך הדרך הביתה".