רק רבע מהמורים הערבים שובצו השנה במערכת החינוך וכל היתר נותרו ללא משרה בהוראה. כך עולה מנתוני משרד החינוך שמרכז המידע והמחקר של הכנסת פרסם אתמול (ראשון). דו"ח הכנסת, הוזמן לבקשת יו"ר הוועדה לזכויות הילד, ח"כ יוסף ג'בארין (חד"ש – הרשימה המשותפת), והוא סוקר את ניסיונותיו של משרד החינוך להקשיח את תנאי הקבלה למסלולי ההכשרה למורים בחינוך הערבי, במטרה לצמצם את מספר בוגרי תעודת ההוראה.

עוד עולה מהמסמך כי מתוך כ-9,400 מועמדים בעלי תעודת הוראה שביקשו לקבל משרה במשרד החינוך, שובצו רק כ-2,400. לפי הנתונים, הסיבות העיקריות לכך הן מחסור בתקני הוראה במערכת החינוך הערבית לעומת מספר בעלי תעודת הוראה. בנוסף, לפי הנתונים, במקרה של ניסיון לשבצם במערכת החינוך היהודית – "תחומי ההתמחות שבוחרים סטודנטים ערבים אינם תואמים את המקצועות שבהם חסרים מורים במערכת היהודית".

בעיית העסקתם של מורים בחברה הערבית החריפה בעשר השנים האחרונות: לפני עשור שובצו כ-38% מהמורים שביקשו להשתלב בחינוך הערבי, ואילו השנה שובצו רק כרבע מהם. המדינה ניסתה בשנים האחרונות לצמצם את מספר הסטודנטים הערבים שפונים להוראה באמצעות הקשחת תנאי הקבלה, ומשרד החינוך מקדם מדיניות לקליטת מורים ערבים בחינוך היהודי הממלכתי. בשנת הלימודים הנוכחית הגיע מספר המורים הערבים בבתי הספר היהודיים לכאלף. רק מאה מורים ערבים חדשים מועסקים בחינוך היהודי מדי שנה בעשור האחרון.

על פי המסמך, בשונה מזרמי החינוך האחרים, שבהם מורים מתקבלים לעבודה לאחר שעברו ריאיון אישי עם מנהל בית הספר, בחינוך הערבי משרד החינוך משבץ את המורים במשרות לפי דירוגם ברשימת המתנה. שיטת השיבוץ מבוססת על מתן ניקוד למורים על פי קריטריונים שונים – מצב משפחתי, שנות ותק בהוראה, השכלה אקדמית, הישגים בלימודים האקדמיים ומידת ההצלחה במבחן הבקיאות הפנימי. כאשר יש צורך במורה למקצוע מסוים באחד מבתי הספר הערביים, משובץ לעבודה המורה שקיבל את הניקוד הגבוה ביותר מבין כל המועמדים המתאימים.