רפובליקת אינטל: ישראל כניאו-קולוניה של ארצות הברית

בשיחה על הגותו של פרנץ פאנון שנערכה בגדה השמאלית לפני כמה שבועות עסקתי במושג "ניאוקולוניאליזם". ז'אןפול סארטר היה מי שטבע את המושג ב-1956. חברו פאנון עשה בו שימוש לעיתים קרובות.

זאת, על מנת להזהיר מפני תהליך הפיכת המושבות האירופיות לשעבר ("הקולוניות") באפריקה ל"ניאוקולוניות" לאחר עצמאותן. קרי, מדינות שהן עצמאיות אך עודן תלויות צבאית, פוליטית ובייחוד כלכלית במעצמות האירופיות.

שערוריית המענק שמדינת ישראל עומדת להעניק לחברת האמריקאית אינטל, מוכיחה שניאוקולוניה איננה רק רפובליקת בננות במערב אפריקה או במרכז אמריקה. גם "אומת חברות ההזנק" יכולה להיות ניאוקולוניה.

אינטל מעסיקה 11,700 עובדים בישראל ו-1,100 נוספים בחברה הבת "מובילאיי".  הייצוא שלה מישראל ב-2018 היה 3.9 מיליארד דולר. סכום זה גדול ב-300 מיליון דולר בהשוואה ל-2017.

2019-02-15_172629

הנהלת אינטל העולמית הודיעה בסוף ינואר שהחליטה להשקיע כאן 40 מיליארד שקל. למימון השקעה זו, החברה דרשה ותקבל מהאוצר תמיכה של 3.5 מיליארד שקל, וחבות מס חברות של 5%. אלה הטבות משמעותיות, במיוחד בהינתן שהיא התחייבה להגדיל את מספר העובדים ב-1,000 בלבד. כך, מקום עבודה חדש אחד באינטל יעלה לאוצר המדינה (לנו, האזרחים) כ-3.5 מיליון שקל (כמיליון דולר).

יצוין ששיעור מס של 5% הוא הטבה משמעותית, שכן שיעור מס החברות בישראל הוא 23%. אינטל, הנהנית מהטבות מס במקומות שונים בעולם, משלמת בממוצע מס בשיעור של 13.5%.

אבל איך ייתכן שהשקעה של 40 מיליארד שקל, הכוללת הקמת מפעלים, קווי ייצור, תשתיות, מחקר ופיתוח, תיצור רק אלף מקומות עבודה נוספים? בעולם, חברות שמשקיעות סכומים דומים מעסיקות רבבות עובדים.

עד היום השקיעה אינטל עשרות מיליארדי שקלים והיא מעסיקה בארץ 11 אלף עובדים. אז איפה הפרופורציה? השקעה נוספת של 40 מיליארד תמגדיל את מצבת העובדים של החברה באלף בלבד?

האם ייתכן שחברת הענק מבלפת? במילים אחרות, האם היא עושה את מה שעשה תאגיד טבע בזמנו כלומר, מקבלת מהממשלה הטבות ענקיות בדמות מענקים (ולא הלוואות) והנחות מפליגות במס – השוות לשכר עובדיה? האם ישראל משלמת בפועל את שכר עובדי אינטל, בעוד שזו מוציאה את הרווחים למקלטי מס ברחבי העולם?

הפרשה מעוררת שאלה חשובה לא פחות: לפי דוחות שפרסמה בבורסה האמריקאית, אינטל בצרות. אמנם היא חברה שעדיין מרוויחה היטב, אבל כדי לשמור על מעמדה עליה לשנות את האופק הטכנולוגי ולחדש את מוצריה. הייתכן שדווקא מדינת ישראל נושאת בהשקעות הכרוכות בכך?

מדוע מקימים מפעל בישראל?

בהקשר זה, מדוע בכלל החליטה אינטל להקים מפעל בישראל? בעידן שלנו אין סודות. על כך אפשר ללמוד מדבריה של מירב קינן, העומדת בראש איגוד חברות ההייטק בהתאחדות התעשיינים ("גלובס", 11.2): "בשורה התחתונה, אינטל השקיעה פה כי ישראל מוכנה לשים יותר כסף ממדינות אחרות. הם הסתכלו איפה הכי משתלם. אם ישראל הצליחה לעבור את אירלנד ומדינות אחרות, ברמת המיסוי וברמת הכסף שהיא מוכנה לתת להשקעה, דהיינו שאם ישראל באמת מתכוונת לתת 4 מיליארד שקל ולשמור על רמת מיסוי נמוכה, משתלם להם להקים את זה [את המפעל, א"ד] פה".

להפיכתה של מדינת ישראל לקופה ב' של ענקית ההייטק האמריקאי, יש גם פן אידיאולוגי. "אינטל היא חברת חדשנות; ישראל היא אומת החדשנות. השותפות עם אינטל היא אדירה ואנו מצפים להרחיב אותה יותר. כולם היום משקיעים בישראל במחקר ופיתוח, אבל אתם שונים כי אתם משקיעים לא רק במחקר ופיתוח אלא גם בייצור וייצוא. זה כמובן חשוב מאוד לישראל. אנחנו מעריכים כי השותפות בין חברות ישראליות לאינטל רק תגדל" – כך אמר בנימין נתניהו למנכ"ל אינטל, בוב סוואן, בעת שנועד עמו בלשכתו בירושלים.

קריית גת: מפעל עשיר בעיר ענייה

מפעל אינטל ממוקם בקריית גת. כל העומד בפתח המפעל מבחין בקווי האוטובוס המובילים מדי יום את העובדים לרעננה בצפון ולעומר בדרום. למה העובדים נוסעים רחוק כל כך? הרי המפעל שוכן בצמוד לעיר. מבירור עולה כי אינטל מעסיקה רק כמה מאות מתושבי העיר, רובם בתפקידים של הסעדה, ניקיון ואבטחה.

להשקעות העבר של אינטל, למיליארדים שמדינת ישראל העניקה לאינטל בקריית גת, אין השפעה ניכרת על הרמה הסוציואקונומית של אוכלוסיית העיר. כך עולה מניתוח המדדים החברתייםכלכליים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודש שעבר. לפיהם, לאורך 20 השנים האחרונות לא השתנה הדירוג העירוני של קריית גת והיא נותרה ברמה חברתיתכלכלית מספר 4.

כך למשל, במדד של הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) לשנת 1999 דורגה קריית גת במקום 100; ב-2003, הגיעה קריית גת למקום 94 במדד; ב-2008 העיר ירדה למקום ה-97; בדירוג 2013 שוב הידרדרה קריית גת למקום ה-100, רק כדי לשפר מעט את מקומה בדירוג האחרון שפורסם, לשנת 2015, שבו היא הגיעה למקום 98.

אפרים דוידי

הרשימה עומדת להתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב