"זעמם של היהודים ברחבי ארה"ב בעקבות הימשכות הכיבוש ופשעיו גובר" – כך סבור פרופ' ג'ואל ביינין מאוניברסיטת סטנפורד, המבקר השבוע בישראל והשתתף באירוע השנתי לזכרו של פעיל חד"ש נעם קמינר. האירוע התקיים ביום שלישי האחרון במועדון הגדה השמאלית בתל אביב, ובמרכזו עמדה תנועת הפנתרים השחורים ויחסיה עם השמאל.
מפגיני "קול יהודי לשלום" בעיר ניו יורק (צילום: קול יהודי לשלום)
ביינין, המתמחה בהיסטוריה הכלכלית והחברתית של המזרח תיכון, נחשב אחד המומחים הגדולים בנושא תולדות מעמד העובדים במצרים. הוא תושב ישראל ומצרים לשעבר, ופעיל זה שנים רבות נגד הכיבוש. בעבר בילה שבועיים בבית המעצר במגרש הרוסים בשל הפגנות הסולידריות שנערכו עם הפנתרים השחורים בירושלים בתחילת שנות ה-70.
רציתי לשוחח איתך על התסיסה הקיימת בקרב יהודי ארה"ב בנוגע למדיניות ממשלת ישראל, וגם על מצב העובדים במצרים תחת משטר א–סיסי. אתה חש שלא בנוח בכל הקשור לנושא השני, מדוע?
אפשר לדבר על הנושא. אלא שבניגוד לעבר, כל שאני יכול לספר הוא מכלי שני. מאז שהגנרל א–סיסי הגיע לשלטון, מתבצע דיכוי ממלכתי חסר תקדים של תנועות הפועלים במצרים.
בשל כך, מאז 2014 לא ביקרתי בקהיר ואף איני בקשר שוטף וישיר, כבעבר, עם פעילי האיגודים המקצועיים שם. איני רוצה לסכן אותם או את עצמי. לפני שנתיים התגלתה גופתו, ועליה סימני אלימות קשים, של הסטודנט האיטלקי ג'וליו רגאני בן ה-28. המשטרה המקומית חטפה אותו. תחום מחקרו היה תנועת הפועלים המצרית.
האם העוינות הגוברת בקרב היהודים בארה"ב כלפי מדיניות ממשלת ישראל בשטחים הכבושים קשורה בהתנגדות למדיניותו של הנשיא טראמפ?
כן ולא. ישנם יהודים, אגב, בייחוד חברי הממסד הציוני בארה"ב, שתומכים בטראמפ. גם מרבית המגזר החרדי תומך בטראמפ. אך רוב היהודים, אלה המכונים "ליברלים", חילונים ודתיים, החברים בקהילות הרפורמית, הקונסרבטיבית ובקהילות "הבנייה מחדש" ((Reconstructionist השמה דגש על "תיקון עולם", יחד עם יהודים שמאליים ומתקדמים שאינם שייכים לקהילות דתיות – כולם ניצבים במערכה נגד הכיבוש, כמו גם נגד מדיניות טראמפ בשורה ארוכה של נושאים: הגירה, סביבה, רווחה, כליאה, מדיניות חוץ ועוד.
זו התנגדות הצהרתית בלבד?
ממש לא. רב הקהילה שלנו בקליפורניה, בנימין ברנט, וגם קודמו, נעצרו בעת הפגנות מחאה מול מתקני רשות ההגירה. הם לא היו לבד. רוב חברי הקהילה הגיעו יחד עמם למחאה.
דומה כי דווקא הצעירים היהודים הם אלה המצטיינים במחאה בכל הערים הגדולות…
כן. ישנו דור חדש של צעירים משכילים, רובם למדו במסגרות יהודיות מגיל 5 ואף דוברים עברית. הם פעילים בעקבות ההפרה השיטתית של זכויות הפלסטינים: נמנים עמם דתיים וחילונים, ציונים ותומכי החרם על ישראל. הם אינם עשויים מקשה אחת מבחינה פוליטית, אבל רב המאחד על המפריד. מדובר בפעילים נחושים ומסורים, שאינם מפחדים להיכנס לעימות עם הממסד היהודי ואף להיעצר בהפגנות ובמחאות הרבות שהם מקיימים גם מול הקונסוליות הישראליות המפוזרות ברחבי ארה"ב.
הם רדיקליים יותר מארגונים ותיקים כמו ג'יי סטריט, שדולה של יהודים–אמריקאים שהקים ב-2008 ג'רמי בן–עמי?
כמובן. כפי שציינת, הארגון "ג'יי סטריט" הוא שדולה הפועלת בייחוד במסדרונות השלטון בוושינגטון ואינו מבקר בעקביות את המדיניות הנפשעת של ממשלת ישראל. השדולה, למשל, תמכה במלחמה על עזה ב-2014 שגבתה קרבנות רבים בנפש, לרבות מאות ילדים וצעירים פלסטינים. בן–עמי הוא בנו של איש אצ"ל שהיגר לארה"ב. הוא גדל בבית ימני ועמדותיו הושפעו מהחינוך שקיבל בבית.
ואולם הארגון "ג'יי סטריט" אינו כלל המתנגדים. משמאלו ניצב "קול יהודי לשלום" (JVP), ארגון בעל אופי מיליטנטי ולו רבבות חברים ברחבי ארה"ב, שאף תומך בחרם על ישראל. לכן הוא שנוא על הממסד היהודי–אמריקאי הנוטה לגבות את כל פעולותיהן של ממשלות ישראל.
אין לשכוח שכמחצית מהיהודים בארה"ב אינם חברים בקהילות השונות, אינם פוקדים את בתי הכנסת מכל הזרמים ואף אינם חברים במועדוני הספורט, הבריכות או מגרשי הכדורסל של הארגונים היהודיים. כשבוחנים את נטיותיהם הפוליטיות של כלל היהודים בארה"ב, אנו מבחינים בתמיכה גורפת במפלגה הדמוקרטית. נטייה זו לא נשחקה עם השנים ואף גברה לאחרונה בעקבות בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ועם הצגת המועמדות של הסנאטור היהודי ברני סנדרס בבחירות המקדימות של הדמוקרטים.
לברני סנדרס תומכים רבים בקרב היהודים?
הסנאטור סנדרס הוא תופעה ייחודית בנוף הפוליטי האמריקאי. הוא מגדיר את עצמו סוציאליסט ומבקר בלא הרף את כשלי הקפיטליזם: היעדר מערכת בריאות ציבורית, משבר הדיור, התחבורה הציבורית הלוקה בחסר, הרס הסביבה ועוד. הוא קירב צעירים רבים לפוליטיקה השמאלית, וביניהם צעירים יהודים.
אפרים דוידי
