ריאיון עם עו"ד סטולר על התביעה מהסתדרות לקבל לשורותיה פליטים כחברים

עד היום, לא השמיעה ההסתדרות את קולה נגד שלל החוקים הפוגעים בזכויות העובד של מבקשי המקלט האפריקאים בישראל, כמו למשל חוק הפיקדון המקזז כחמישית משכרם מדי חודש. ההסתדרות גם לא יצאה נגד הגירוש עצמו. התקווה היא, שהצטרפות מבקשי המקלט להסתדרות תניע את ההסתדרות לפעולה בעניין, ותצית סולידריות של עובדים נגד הגירוש ונגד ההתעמרות בהם.

2018-05-15_195028

מימין לשמאל: גרשון גלמן, יו"ר מרחב ת"א של ההסתדרות, טוגוד עומר, טקליט מיכאל, יובל הלפרין. האחרון רשאי להיות חבר הסתדרות, השניים האחרים – לא (צילום: "זו הדרך")

 

"נוח להסתדרות לא להתערב, מפני שאיש ממבקשי המקלט אינו חבר הסתדרות. לו  היינו כעת בשלב מתקדם יותר, שבו רבים ממבקשי המקלט כבר חברי הסתדרות, היה פשוט יותר לדרוש ממנה תשובות ולהפעיל אותה במאבק נגד החקיקה; ממש כפי שההסתדרות מתערבת פעמים רבות נגד חקיקה שלילית אחרת של הכנסת", הסבירה עו"ד מור סטולר בשיחה עם "זו הדרך". סטולר, מומחית לדיני עבודה וחברת סיעת חד"ש בהסתדרות, מובילה כעת עתירה לבית הדין של ההסתדרות למען קבלתם של מבקשי מקלט לשורות האחרונה.

באפריל הגישו מבקשי מקלט וחברי סיעת חד"ש בהסתדרות עתירה לרשות השיפוט הפנימית של הארגון. העותרים קובלים על כך שבניגוד לחוקת ההסתדרות, לפיה עובר זר שאיננו אזרח ישראלי רשאי להתקבל כחבר מלא בהסתדרות הכללית של העובדים, נדחו הטפסים התקינים שמילאו מבקשי מקלט והגישו ליו"ר המרחב (ר' תמונה), באמתלות טכניות מצד פקידי מחלקת הרישום.

העותרים דורשים את אישור חברותם בהסתדרות, שלהם ושל יתר העובדים מבקשי המקלט הרוצים בכך. מסיעת חד"ש בהסתדרות נמסר: "הפרדה ארגונית בין עובדים אזרחים לעובדים פליטים היא אמצעי של הפרד ומשול  מצד  בעלי  ההון   והממשלה,  ומלבד   היותה   מפלה  וגזענית,  היא  גם פוגעת בכוח המיקוח ובמאבק של העובדים במשק כולם".

 

איפה עומדת העתירה כרגע?

"הגשנו השבוע תצהיר נוסף וכתב טענות עיקרי לפי החלטת בית הדין של ההסתדרות. דיון נוסף קבוע לחודש הבא".

 

מה טוענת ההסתדרות להגנתה?

"ההסתדרות טוענת שהיא אינה מתכוונת לקבל את הפליטים כחברים מלאים, אך הם רשאים לקבל ייצוג באמצעותה במישור הפרטני מול המעסיקים בלבד. היא טוענת כי מבקשי המקלט מועסקים שלא כדין, ולכן אין באפשרותם להיות חברי ההסתדרות. מעמדם, לטענת ההסתדרות, אינו של אזרחים, אינו של תושבים, ואף אינו של מהגרי עבודה. בכתב הטענות של ההסתדרות, שהוצג בפנינו השבוע, נטען כי הם מהגרי עבודה – אך כאלה שמעמדם המשפטי אינו מאפשר את צירופם כחברי הסתדרות".

 

יש תקדים לאוכלוסיות בישראל החברות בהסתדרות אף שאינן נמנות עם אזרחי המדינה?

"אנחנו לא מצאנו שום עדות למהגרי עבודה, מבקשי מקלט או עובדים זרים החברים בהסתדרות. לכן הטענה שלנו היא לאפליה הסותרת את חוקי ההסתדרות, בה נכתב במפורש שמהגרי עבודה רשאים להיות חברי הסתדרות: 'כל עובד/ת אזרח/ית או תושב/ת או מהגר/ת עבודה המועסק/ת כדין בישראל ושמלאו לו/ה 18 שנה, המתחייב/ת לקבל על עצמו/ה את חוקת ההסתדרות, עקרונותיה והחלטות מוסדותיה, יהיה לחבר/ת ההסתדרות'".

 

מה חשיבות החברות בהסתדרות עבור אוכלוסיית מבקשי המקלט?

"היא תאפשר להם ייצוג מקצועי, תביא להחלת הגנות של ועדי העובדים עליהם, תגדיל את יכולת ההתמודדות של העובדים הללו והאכיפה של הדין הישראלי ומשפט העבודה על מעסיקיהם, וכמו כן זה גם יגדיל את כוחה של העבודה המאורגנת בישראל. כמובן, הדבר יקנה להם את כל הזכויות (והחובות) שחלות על חברי הסתדרות, למשל חובת הייצוג של ההסתדרות אותם, או ההצטרפות למועדונים השונים"

 

בכמה מבקשים מדובר כרגע?

"אנחנו בכוונה צירפנו קבוצה קטנה מאוד, של 3 מבקשי מקלט, כדי שלא ליצור מצב שהם יוכלו לטעון למכשולים פרוצדורליים. עלינו להתמקד בעניין העקרוני, ומרגע שתוסר התנגדות ההסתדרות, נצרף עוד ועוד מבקשי מקלט לשורותיה".

הריאיון עומד להתפרסם בגילין "זו הדרך" הקרוב