ריאיון עם עו"ד אסף וייצן: בג"ץ פסל כליאת פליטים ללא הגבלת זמן

הרכב מורחב של שופטי בג"ץ, בראשות הנשיאה נאור, התיר בשבוע שעבר גירוש של מבקשי מקלט ל"מדינה שלישית"; מנגד, אסר לכלוא את המסרבים לגירוש לתקופה העולה על חודשיים. ראיון עם עו"ד אסף וייצן, לשעבר מנהל המחלקה המשפטית של המוקד לפליטים ולמהגרים.

2

מתקן כליאה חולות (צילום: אקטיבסטילס)

איך הגיבו בארגוני הסיוע לפליטים ולמהגרי עבודה על פסק הדין?

התחושה לגבי פסק הדין היא שיש בו קשיים לא מבוטלים. למשל, הוא מאפשר גירוש מכוח הסכם סודי של מדינת ישראל עם מדינות אחרות, הסכם שלא נחשף בפני המגורשים. פסק הדין גם מסתמך על דיון חסוי שנערך במעמד צד אחד, באופן שאינו מאפשר לעותרים להתמודד עם הטענות שהועלו בו.

נקודת האור בפסק הדין: בית המשפט ביטל את הנוהל שגיבש משרד הפנים, לפיו אדם שלא ישתף פעולה ולא יסכים לצאת למדינה שלישית, ייכלא ללא הגבלת זמן עד שייתן את הסכמתו לגירוש. בית המשפט קבע כי תקופת הכליאה הנוספת המותרת תהיה לכל היותר בת חודשיים. במלים אחרות, מדובר יהיה ב-17 חודשי כליאה: שלושה עם כניסה לישראל; שנה במתקן חולות, ועכשיו עוד חודשיים לקראת ה"גירוש מרצון". ממש אבירי זכויות אדם: 17 חודשי מאסר רק מפני שנכנסו לכאן כדי להציל את חייהם.

יש בפסק הדין הזה מעין אישור משפטי להסכמים המפוקפקים של מדינת ישראל עם "מדינה שלישית", כלומר רואנדה ואוגנדה. האם זו פעם ראשונה שבית משפט מתייחס להסכמים האלה בצורה זו?

אכן, גם לאחר ה"שינויים" – שלכאורה נעשו – קיבל בית המשפט את עמדת המדינה. זו פעם ראשונה, שבה הכריע בג"ץ בעניין ההסכמים הללו עם "מדינה שלישית". צריך לזכור שהפנייה שנידונה בבג"ץ הייתה ערעור על פסק דין קודם, שכבר קבע כי המדינות הללו "בטוחות". אם לנסח זאת בצורה פשוטה: פסק הדין אומר שמדינה מסוימת בטוחה, בלי שהוא יכול לציין בפומבי את שמה.

מניסיון העבר, עד כמה רלוונטיות החלטות בג"ץ ועד כמה הן משפיעות באמת על מדיניות הכליאה והגירוש?

בשפה מדוברת, הייתי אומר שהחלטות בג"ץ מיושמות 50-50, בערך. לגבי מידת הרצינות, חלק גדול מהפסיקות של בית המשפט העליון חוללו שינוי מדיניות. לצערנו, פעמים רבות לא בוצע השינוי באופן שאליו התכוון בית המשפט. בכל פעם שבוטל התיקון לחוק ההסתננות, נחקק במקומו חוק חדש, גרוע יותר מהחוק שבית המשפט דרש להחליף. כזכור, מדיניות ההרחקה ל"מדינה שלישית" נולדה מפסק דין שקבע תקופת מאסר מקסימלית במתקן חולות. למערכת הפוליטית יש התנגדות עצומה לגבולות האדומים שמציב לה בית המשפט. למערכת הפוליטית השפעה מובהקת על האופן שבו מיישמים הפקידות ונבחרי הציבור את ההחלטה.

מה באשר להתחייבות המדינה מ-2015, שלא קוימה, לבדוק את בקשות המקלט של אזרחי אריתריאה וסודאן השוהים בארץ? האם בית המשפט נתן את דעתו לאי קיום החלטתו?

בית המשפט דחה בקשה שהוגשה לו באחרונה כדי שיורה למדינה לקיים את התחייבותה. התוצאה: מתוך 3,500 בקשות של אזרחים מאריתריאה ומסודאן – שהיו תלויות ב-2015 – נסגר שליש (משום שהחלטה נתקבלה כבר, או משום שהמבקשים עזבו בינתיים). שני שלישים מהבקשות נותרו בעינן ולא טיפלו בהן בכלל. 70 אחוזים מהן הגישו יוצאי חבל דארפור, ששר הפנים, אריה דרעי, הבהיר שאין בכוונתו לטפל בהן בינתיים.

הריאיון עומד להתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב